התמודדות עם ילדים בנישואים פרק ב'

שלום .
אני גרוש מזה שלוש שנים . ועל הפרק מעבר למגורים משותפים עם בת זוגתי.לי שי שניי בנים בגילאים 6-10 ולבת זוגתי שלושה ילדים שתי בנות בגילאים 16-8 ובן בגיל -6 ברצוני לדעת אך אני מכין את הילדים שלי למעבר ואך בכלל אני מכין את עצמי למעבר שכזה . אים שי כלים להעזר בהם ספרות שנוגעת בנושא חשוב לי מאוד שהי המעבר מבחינת הילדים הכי נוח.אשמח לתגובה תודה

ברק יקר,
אני לא עובד עם ילדים (אם כי אני מחוייב לזה, ועוסק בשאלות הקשורות ליחסים עם הילדים, בפגישות עם הורים בטיפול זוגי), אבל אגיד בכל זאת שמעבר לזה, בדיוק כמו גירושים אבל יותר, חיבור משפחות נותן מקום לרגשי אשם של ההורים, ולהפעלתם על-ידי הילדים, כדי לזכות בתשומת לב ובהטבות. זה גם מקום שבו להורים המתאחדים קשה מאד שלא להשוות בין מה שמקבלים או לא מקבלים הילדים שלהם, היקרים להם כל כך, למה שמקבלים הילדים האחרים, שמן הסתם יקרים להם פחות. זהטבעי שזה כך, וצריך ללמוד להתמודד עם זה, במקום להיפגע ולהילחם. זה אומר הרבה לדבר ביניכם, ללא נוכחות הילדים, ולהיות הרבה יותר בטוחים בעמדתכם אחר-כך, מולם. כלומר, ללמוד לא לתת להם תמיד פתרון מיידית, אלא לומר: "או קיי, הבנתי את עמדתך." ולא לתת מיד תשובה, או לומר: "עכשיו, תני לי לחשוב על זה. לא אתן לך תשובה עכשיו". גם אם תקבלו האשמה שאתם בטח מקבלים עצות רעות מבני הזוג ("רעות" כי הן לא תואמות את דעתם, זה הכל; לא צריך להתרגש מזה בהכרח. צריך להקשיב, ולדעת להתמודד).אני מציע שני ספרים:א.את ספרה של ד"ר רבקה נרדי, בהוצאת מודן: "נישואים שניים".ב. את ספרה של אילנה ינובסקי, "להיות אמא חורגת". תוכל למצוא ביקורת שלי על הספר הזה, בכתב ובקול (ברדיו "קול הים האדום"),כאן.