התרחקות רגשית בנישואין: מה הסיבה?

שלום
אני ובעלי בשנות ה30 לחיינו ,נשואים כ 9 שנים יש לנו שתי בנות קטנות (4 ו 5)הזוגיות שלנו מצויינת - יש תקשורת יש אמון יש הומור והבנהבעלי מאוד אוהב אותי ומראה זאת כל הזמן אנחנו מבלים המון ביחד -ממש מצב אידיאלי.אבל... אני מרגישה כבר זמן מה שאני לא נמשכת אליו.כבר כמעט שנה שמלווה אותי ההרגשה הזו. היא צפה ועולה כל פעםאני לא נהנית מסקס ולהיפך, אני די סובלת . בעלי איש שזקוק להמון חום ואהבה ומין.אני לא נהנית לבלות איתו אין לי שום צורך להחזיק ידיים ולנשק אותו ואני שמחה כשהוא יוצא לבלות או נמצא מחוץ לבית. כשהוא בבית זה סתם מפריע לי.בימים אלו אני חושבת ברצינות על גירושין.אני ממש כבויה ומרגישה שאין טעם לכלוםאנחנו חברים מאוד טובים וייהיה לי קשה לאבד אותו. הוא גם מאוד דואג לצרכיי הנפשיים והחומרניים ועם זה יהיה קשה מאוד.אבל האם עליי להקריב את התשוקה בחיי? למען נוחיות וחיי משפחה יציבים? עד סוף ימי?עזור לי!תודה

זה כבר המון זמן (יותר משנה) שאני מרגישה שאני רוצה להיות לבד (עם הילדים כמובן) רק אני עם ההחלטות שלי בלי עוד מישהו ש"יפריע" לי אני ממש רואה את עצמי לבד עם הילדיםזה ממש לא בריא - אני לא מאושרת....מה עושים?

אנונימית יקרה,
לפי תאורך יכול להיות שיש לך בעיה לא פתורה עם המיניות שלך, שעם הזמן את משליכה ממנה אל היחסים שביניכם, ונמנעת או מתרחקת מבן זוגך רגשית כדי "להצדיק" בעינייך את ההתרחקות שלך ממנו, שמטרתו אולי פשוטה, להימנע ממין.אני מציע שתלכי לטיפול מיני, אולי לבדך בהתחלה, כדי לאפיין ולהסביר ולהבין מה קורה, ובהתאם, לקבוע תוכנית עבודה. סביר להניח שזה גם ייתן לך כיוון לפתרון הנישואים שלך.

אתחיל עם טיפול ריגשי ונראה לאן זה יובילחג שמח