התרחקות בנישואין: מה עושים?

שמי קרן ת בת 27 , נשואה חצי שנה.אני כבר לא יודעת כיצד להתמודד עם הזוגיות שלנו ואפרט מיידכל בעיה בה אנו נתקלים גורמת לריבים שאינם נגמרים אני רוצה לדבר על הדברים והוא לא! ברגע שיש וויכוח על משהו הוא שובר את הכלים ולא משחקים. לא מדבר לא משתף אין לו בעיה לטאטא את הבעיה מתחת לשטיח הבעיה היא כמובן שהבעיות האלו ממשיכות לצוץ וביתר שאת ואז שוב ושוב ריב ועוד ריב.החלטתי שאני (שקטה שקטה אבל לבסוף מתפרצת) מנסה להבליג ולראות האם בזה הדברים ישתנו ונוצר מצב שרק גרוע יותר.הוא לא רואה זוגיות הוא רואה רק מה שהוא רוצה לעשות ברגע נתון ולא משנה מה הוא יעשה אותו מה שגורם לי להרגיש חסרת חשיבות ביחסים האלו ואם אני מעירה התשובה היא שהוא לא אסיר והוא יעשה מה שבא לולהבהרה אני אף פעם לא "אסרתי" עליו לעשות משהו אבל אם נניח בשבוע שלם הוא לא מוצא זמן ל"זרוק" לי שלוש מילים.... כי הוא עסוק בחדשות ואז בטלפון ואז תוכנית או פעילות ספורטיבית כלשהי או סתם לא בא לו לדבר עכשיו.ניסיתי לתת לו חופש בדקתי במשך שבוע האם הוא יפתח שיחה לבד ולא זה לא קרה.אט אט הגעתי למצב שבו אני שואלת אותו שאלה והוא לא עונה ואז אני שוב שואלת את אותה השאלה וזוכה לתשובה בנוסח "השיחה הזו משעממת אותי" או תפסיקי להציק ליואם הוא חוזר מהעבודה במצב רוח טוב אני צריכה כמובן גם להיות במצב רוח טוב לחבק ולנשק (אחרי שיום קודם הוא לא הוציא מילה מהפה)הוא לא משקיע בזוגיות לא בשיחה לא בחיבוק ואני שאני אדם שנורא אוהב קרבה וחום פשוט נובלת לאט לאט (או מהר מהר) ולא יודעת כבר איךהסקס כבר לא מה שהיה (אם בכלל) מכמעט כל יום לפעם בחודש ולעיתים גם יותר וגם שם הוא לא משקיע בי וכמו שאומרים "גומר והולך" (לישון)ניסתי הרבה פעמים לדבר תוך כדי בילוי להסביר דברים שמפריעים לי והתשובה שלו הייתה שאני לא הגיונית (אף פעם?) שהוא בסדר גמור ושאין לו מה לתקן כי הוא צודקהצעתי ייעוץ זוגי והא ענה שהוא לא צריך פסיכולוג ואם יש לי בעיה היא אצלי ושאני אלך לפסיכולוג.הגעתי למצב שבו אני כבר לא יודעת איך להתנהג:: לריב לצעוק להבליגהאם לקום וללכת ?זקוקה לעצה דחופהתודה

האם כדאי ללכת לייעוץ זוגי לבד ??? אם כן , האם לספר לו על כך?

קרן יקרה,
את מתארת מצב שבו הוא מתרחק והולך. לא ברור לי מתוך מכתבך כמה מתוך זה הוא מלחץ שלך עליו, או מתוך כך שמאז שהתחתן הוא השיג את שלו, ומנסה למסד חיים לפי טעמו, ושלא תפריעי לו להרגיש "בבית" לפי טעמו. כלומר, מבלי שהוא יצטרך לעשות דברים שלא קל לו לעשות (אולי), כמו שיחות נפש, או מטלות ביתיות. לא אמרת לי מספיק עדיין כדי שאוכל לקבל תמונה טובה יותר על מה שקורה בצד שלו.להגיע ליעוץ לבד, אם הוא מסרב, זה יכול להיות רעיון טוב, בהתחשב בתנאים. אני חושב שאת כן צריכה לומר לו, כי אם הדברים יתגלו מאוחר יותר (ויש להם דרך כזו, להתגלות), הוא יראה בכך חוסר אמון והליכה מאחורי גבו. אלא שאת יכולה, אם את רוצה, לומר שאת מגיעה ליעוץ אישי, בגלל שאת מרגישה שמשהו לא עובד, ואולי גם משום שהוא אומר שהבעייה היא אצלך. אז את הולכת להתייעץ. אולי תלמדי משהו חדש. ואולי התהליך הזה ירגיע אותך (וזה מה שהוא היה אולי רוצה).