התקרבות זוגית: פחד, אגו ופשרות

אני בת 21,לפני שנה וחצי עברתי פרידה מאד מאד מאד כואבת שריסקה אותי לזמן ארוך,הוא העלה מליון ציפיות,סיים את זה מגעיל ובהפתעה... הסיפור במלואו כבר לא ממש משנה,אני זאתי שנפגעה.חיבור בינינו תמיד היה,בגלל זה היה לי קשה לקלוט איך הוא בחר לסיים את זה ככה..אז אחרי שנה וחצי הוא חזר לחיים שלי... ממש תודה לפייסבוק,ובעקבות כל המתרחש ובעקבות שיחה ארוכה שהיתה סוג של סגירת מעגל עבורי(אני כבר די התגברתי עליו..) אני מבינה מה התובנות שלו והן : הוא מתחרט על זה שנפרדנו,הוא יודע שהוא בחיים לא ימצא מישהי כמוני והוא גם אומר לי את זה,הוא אומר שחברים שלו גם אומרים לו כל הזמן כמה שזו הייתה טעות... ובסוף הוא גם אמר אני כן הייתי רוצה לנסות שוב אבל אני לא מסוגל להלחם עלייך כי אחרי כל מה שהעברתי אותך לא מגיעה לי ההזדמנות הזאת בכלל...אוקי,נכון העברת אותי חרא ובכלל בשביל לקבל הזדמנות תצטרך להלחם הרבה...אבל למה אתה לא רוצה אפילו להלחם?למה אתה בוחר שוב לא להתמודד?למה אתה שולח מסרים .. מה הוא ציפה שאני אגיד לו אוקי יש אישור,אתה תקבל עוד הזדמנות ? ואני גם לא מתכוונת לחנך אותו דבר בסיסי שכשרוצים מישהו בחזרה לא משנה כמה פגענו בו ... מבקשים ואפילו נלחמים על עוד הזדמנות... למה זה לא בא לו טבעי?

ג' יקרה,
אולי כי הוא חושש להידחות ורוצה להיות בטוח, ואולי כי הוא רוצה לחזור לזוגיות איתך בתנאים שלא יהיו מחמירים (כשזנבו מקופל בין הרגליים). ונדמה לי שאת מרגישה אותו הדבר, ולכן גם את מתקשה לומר לו בפשטות שאת רוצה. כך שאם אף אחד לא יאמר דבר, תישארו בנפרד. והשאלה מה חשוב יותר, האגו או הזוגיות, ואולי איך מצליחים ליצור הפשרה הדרגתית, כך ששניכם תרגישו בנוח עם תהליך ההתקרבות. ואולי נסי לעשות זאת – ליזום מפגש, אבל להיות מאופקת כשאתם נפגשים עד שתהיי בטוחה יותר שהוא באמת רוצה. ובתנאי שאת רוצה גם, ושתצליחי להתגבר על הפגיעה שלו בך.

אוקי.. אבל זה כל כך קשה...אחרי שנפרדנו אני הרגשתי שבגלל שהוא כביכול לא יודע דברים ומפחד ליזום דברים אני צריכה לתת לו אישורים כל הזמן ולהסביר לו מה לעשות ומה יצא בסופו של דבר שאני רק התאכזבתי וחייתי בסרט... למה אני צריכה להסביר הכל? ועכשיו אני גם בפחדים שאם אני אסביר הוא בכלל לא ירצה והנה אחרי שנה וחצי עוד אכזבה רצינית...

ג. יקרה,
נכון. זה קשה, ואפילו מאד. קשה לקבל החלטות "גדולות" כאשר את לא יודעת מה נכון יותר, וקשה לחשוב על כך שאת עלולה להיפגע מהן אחר-כך. והלוואי והחיים של כולנו היו ללא החלטות קשות, אלא שהמציאות דורשת מאיתנו אחרת. וקחי בחשבון שמה שלא תחליטי, בסופו של דבר לא תוכלי לדעת לעולם אם בהחלטה אחרת היה טוב יותר, או אולי רע יותר.