התקפי חרדה וזוגיות: מה לעשות?

נשואים 30 שנה+ ילדים ונכדים.יש ביננו אהבה, כבוד והערכה והצלחנו לעבור הרבה מכשולים בחיים, גם גדולים בהצלחה מבחינת הזוגיות.יש לנו בעיה שהיא יותר שלי אך בהכרח משפיעה על הזוגיות,אני סובלת מחרדות ומפחדים (שהחלו לאחר הלידה השניה) ועברתי אפילו תקופות של דכאון.לרוב אני פשוט מתמודדת ולעיתים נעזרת בכדורים (יש בהיסטוריה שלי חצי שנה של קסנקס, שנה של סרוקסט ועוד 3 שנים של סרוקסט) במיוחד בתקופות של לאחר לידה או מעבר דירה או שינוי אחר.כרגע אני שוב בתקופת משבר עקב עקב נסיבות החיים וקשיי ההתמודדות שלי איתם.בעלי אדם נהדר, איש טוב לב ובאמת אפשר רק לומר עליו מילים טובותאבל כשאני מתחילה להרגיש לא טוב, הוא פשוט לא מסוגל להתמודד עם זה, הוא מסתגר, נעשה עצבני, כועס עלי וכמה שאני מנסה להסביר לו שבזמן הזה אני זקוקה ליחס חם, להבנה ולא לניכור הוא לא קולט או לא מסוגל.ברור שהיחס המסוגר והמתנכר שלו משפיע לרעה ומעצים את התחושות הקשות שאני כבר שרויה בהן.חבל לי שהתקפי החרדה שלי מחבלים בזוגיות שלנו ומאיטים את קצב ההחלמה שלי.אני חייבת לציין שהוא לא אוגר את כעסו לזמן רב, ברגע שאני חוזרת לעצמי, מחייכת אליו שוב, אומרת שטוב לי, הכל חוזר לקדמותו והכל כאילו טוב.רק אני נשארת בפנים די מתוסכלת, מאוכזבת מחוסר ההבנה שלו, מכך שאני צריכה לעבור את השעות הקשות האלה לבד.אני רוצה עוד לציין שכאשר אנו ניצבים בפני בעיה כלשהי אובייקטיבית, אפילו אסון נורא שקרה במשפחה, אנחנו מתפקדים מעולה כזוג.הכל טוב כל עוד אני לא נכנסת למצבי חרדה או דכאון.ברגע שאני מנסה לדבר איתו על זה הוא פשוט נאטם ומתחיל לכעוס.אולי אמצע כאן עצה יעילה איך להבין אותו, או איך להתקרב אליו בשעות האלו שהן הכי קשות לי ולעיתים מדובר בימים או בתקופות ארוכות יותר.תודה רבה.

חרדתית יקרה,
אבל נדמה לי שבדיוק שם הבעיה. שכאשר את בהתקף חרדה, את לא מסוגלת להתקרב אליו. ואם זה מה שאת שואלת, אני מציע שתבדקי עם פסיכיאטר איך לצמצם את ההתקפים האלה עוד.מצד שני, אני חושב שאת צריכה להתקרב אליו כאשר את לא בהתקף כזה, מספיק כדי להיות מסוגלת להכין אותו להתקף הבא. לדבר על זה, לומר לו מה היית רוצה שיעשה, ואיך היית רוצה שינהג, כדי להקל עליך ולסייע לך לסיים את הארוע. זה, אם טרם עשית זאת. ואם ניסית והוא אוטם את עצמו, וההתקפים הללו שלך מספיק תכופים או משמעותיים, כדאי ללכת ליעוץ זוגי כדי לעבוד על זה.לחילופין, אולי כדאי לך להכין את עצמך לעובדה שממנו לא תבוא הישועה, וחפשי תחליפים. כלומר, אנשים, בני משפחה או חברים, שתוכלי לדבר איתם בזמן הזה, במקומו, ולהתרחק ממנו עד יעבור זעם.

ד"ר חסון היקר,
תודה על תשובתך.