התפשרות בזוגיות: שינויים באורח החיים

שלום
ד'ר אורן חסון
אני ובעלי יחד 5 שנים ללא ילדים ואנחנו בני 30.
בתחילת הקשר היינו באותו הראש נהנים מאותם דברים בשיתופיות מלאה והיה לנו מדהים יחד,
נכנסנו לתקופה לא קלה ששנינו עברנו שינוי לכיוונים שונים, הוא לדעתי עבר משברון של של גיל 30 ויותר רוצה לצאת עד השעות הקטנות של הלילה , בהתחלה זה לא כל כך הפריע לי אבל גיליתי שהוא עשה סמים,
והתנגתי מאוד ואמרתי לו שזה מפחיד אותי במיוחד שאני והוא מתכננים להכנס להיריון.
הוא הסכים איתי ואמר שזה חד פעמי .
לאחר כמה חודשים הלך שוב למסיבה עד מאוחר וכשחזר הביתה ראיתי שהוא היה עם השפעת סמים ( עיוותים בפנים) ומאז לא הסכמתי לו ללכת יותר למסיבות.
מרגישה עם זה נורא , שהייתי צריכה לשים גבולות , הוא היה מתוסכל ממני וחסר סבלנות כלפי ודיברנו שוב והסכמנו שזה הצאנס האחרון שלי לתת בו אמון
ושהוא יצא למסיבות בלי סמים.

ואני גם השתנתי לטענתו ,לפני החתונה הבהרתי שאני רוצה להיות אישה ואמא מסורתית , ולהכניס את הרוחניות הביתה והוא לא הראה התנגדות .
היום אני ממשת יותר את הטקסים הדתיים וזה יצר עוד ריחוק בנינו , התחושה שלי שהוא התחרט.
כשדיברנו על הדברים התגמשתי ואמרתי שאם מפריע לו שאשמור שבת אני לא אשמור אבל על כל שאר הדברים אני לא מוותרת.
הרגשתי טוב אחרי השיחה וחשבתי שהגענו לפשרה.
רק שמסתבר שהוא שיתף את ההורים שלו והם באו "לעשות לי שיחה" שאני צריך להפסיק את ההתקרבות שלי לדת כי זה יוביל לגירושים.
אני מיואשת , מרגישה שזה יצר ריחוק גם מהמשפחה שלו .
וכשזה נוגע לשינוי שלי אי אפשר להתפשר ולהתחשב.
מה אוכל לעשות?

אנונימית יקרה,
שינוי מהותי באורח החיים, עלול לגרום לניתוק, כי הוא יכול להשפיע על דברים מהותיים באופן שבו נחיה את החיים שלנו. את רואה את השינוי בגישה שלו למסיבות עם סמים, הוא רואה את השינוי שבך לאורח חיים דתי יותר, ואולי גם עם שאלות שהוא שואל את עצמו איך ייראה החינוך של הילדים. לפעמים הדברים האלה הם מאד מהותיים לנו, ויכול להיות שהם מהותיים לו, לא פחות משהם (הכיוון הרוחני והדתי) מהותיים לך.האם העובדה שאנחנו יודעים מראש לאיזה קשר אנחנו נכנסים גם מחייבת אותנו? – זו שאלה מהותית שלעיתים קרובות אנחנו נכשלים בה, היות שלפעמים אנחנו נכנסים לקשר מתוך התקווה שהשינוי הצפוי שעליו הוצהר, לא יתממש, ובודאי שלא יתחזק.האם תוכלי להתמודד עם אי שמירת שבת כאשר תמשיכי ותתחזקי? – זה יכול להיות עניין מהותי בהמשך. האם תוכלי לנסוע ביחד בשבתות ולבשל בשבת גם כאשר גם את לא תקבלי את מה שאת מצפה בזוגיות שלכם ובחיי המשפחה שלכם, כי תריבו מדי פעם על דברים קטנים כאלה או אחרים, ורמת האושר תרד או הכעסים יצטברו?האם הוא יוכל להתמודד עם ההבטחה שלא להשתמש בסמים גם כאשר הוא ירגיש שהבטחות שלך לא ממומשות, או שההבטחה ש"החיים" הבטיחו לו, שיהיה טוב, לא ממש עובדת?אני רוצה לומר לך בזה שזה לא קל. אתם לא מרגישים שאתם יכולים לאפשר לצד השני בדרכו, כי אתם חושבים על המחיר. לך יהיה קשה מאד לאפשר לו מסיבות לבד עם סמים, ולו יהיה קשה לאפשר לך ללכת בדרכך האמונית, ומתוך הבנה הדדית ששניכם מאפשרים זה לזה את החיים של כל צד, ובמקביל – לקיים חיים זוגיים ומשפחתיים הוגנים, ביחד ככל שאפשר בתנאים האלה, עם אהבה וכבוד הדדי, ועם החלטה מוקדמת שכך אולי יהיה גם בחינוך הילדים, שיתאפשר להם גם וגם. כאשר קשה לכם כבר עכשיו לוותר זה לזה,יהיה לכם קשה לעשות את זה.אם יש לכם אהבה זה לזה, אם אתם עדיין לא כועסים מדי ונלחמים מדי, לכו לטיפול זוגי ולמדו איך מתמודדים עם זה. התנגדות עזה זה לזה זו דרך קיצונית אחת. מתירנות והתרים והשלמה מלאה עם ההבדלים כפי שכתבתי למעלה – שם נמצא הקצה השני. האם תצליחו להתמודד עם משהו באמצע? – יתכן שטיפול זוגי יוכל ללמד אתכם לאסוף את הדברים הטובים שיש לכם, ולתפור בתוכם את הצרכים השונים והמנוגדים שלכם אי שם בין קצה אחד לקצה האחר.

תודה ד'ר אורן חסון

אני אקח את עצתך ומקווה שנמצא את האמצע בטיפול .

אני מאמינה שיש לנו הרבה דברים לפתור ולשפר

אבל אני עדיין אופטימית ומאמינה שזה לא אבוד עדיין.

שוב , תודה.