דחייה בקשר: הבנה וטיפול

קשר שהחל באופן מקרי ולא צפוי ערב הקורונה, כשחבר שלח תמונה של חברה של חברתו. התמונה הזכירה אהבה נכזבת מלפני כשנתיים ולכן ניאותי להסכים. עד התחלתו של המשבר לא היה לי זמן רב לפגוש אותה בשל עבודה בחול, אך עם הסגר הכללי התחלנו להתכתב. בדיעבד הסתבר שהחבר הוסיף עשור לגילה והחסיר עשור מגילי על מנת שנתאים...התחלנו להפגש לפני כחודש, והגם שהיא לא בדיוק הרטיטה את ליבי אהבתי את התנהגותה האירופאית המנומסת והישירה. התחלנו לצאת אחת לשבוע. קשה לאמר שחיכיתי למפגשים הללו, הם היו מעמסה לוגיסטית בשל הריחוק הגאוגרפי. היותה דתיה לא הקלה, כשם שפער הגילאים לא סייע, למרות שהיא טענה - ואני מאשר- שמבחינה מנטלית היא בת גילי. לאחר שהורדתי אותה בחמישי בלילה אצל חברה לישון -חברה שלדעתי משפיעה עליה- הבנתי שאני יורה לעצמי ברגל. במהלך שישי/מוצש לא נשמע קול מכיוונה- באופן שונה מאוד מהחצי שנה האחרונה. הבוקר כתבה לי כי למרות אהבתה אליי, היא אוהבת את הדת ולכן מודה לי על ההיכרות ועל תכונותיי הטובות...הדבר מוזר שבעתיים שכן במפגשנו האחרון אפשר היה לחוש את אהבתה.החלק המוזר הוא שבחמישי האחרון, רציתי לבטל את המפגש כי חשתי שאיננו מתאימים- אבל כג'נטלמן לא ביטלתי ונהגתי בה, כשם שנהגתי לאורך כל התקופה, באדיבות וסבלנות רבה. ואף על פי כן, תחושת הדחיה היא נוראית.ראשית אני מנסה להבין מדוע אני חש דחיה מקום בו אני לפני מספר ימים העדפתי לנתק את הקשר מיוזמתי?שנית-מדוע דווקא לאחר מפגש שהיה מוצלח מכל המפגשים הקודמים הגיעה המהפך?כמי שלא היה פעיל בשוק מעל עשור, אני מרגיש שמדובר במכת מחץ...

אליסון יקר,
ראשית, אל תצפה שאדע את מה שאתה עצמך לא יודע, והוא מה גרם לה למהפך. אין לי דרך קסמים לדעת את זה. אבל – יש שני עניינים אחרים רלוונטיים. האחד – למה אתה מרגיש כל כך דחוי, מה עוד שבעצם גם אתה רצית לוותר עליה עוד קודם. אז ראשית – זה טבעי. כולנו רוצים שיאהבו אותנו, ונרגיש נפלא אם יאהבו אותנו בכל מחיר. כשזה לא קורה, זה קצת מאכזב. השאלה לכן היא בעיקר כמה זה מאכזב, ואם זה קשה לך, אז אתה אומר בעצמך שזה יותר מאכזב ממה שציפית מעצמך בתנאים האלה. וזו השאלה שלך את עצמך ואותי.אבל אולי זה מתחבר לעניין השני הרלוונטי, והוא שלא היית "בשוק" למעלה מעשר שנים. אולי בדיוק בגלל זה פיתחת ציפיות מהקשר הזה למרות שהבנת שהוא לא מתאים לך. כי לאחר זמן כל כך רב, התחושה שרוצים אותך היא תחושה מאד מחזקת. והנה, גם היא התפוגגה. לכן, ההבנה שלך שהיא לא מתאימה לך קצת ריככה את החזרה הזו לתחושת הדחייה, אבל לא מספיק. חיית כנראה זמן רב מדי בריחוק ובויתור על קשרים, אולי בגלל שהרגשת שנדחית יותר מדי פעמים, ואולי בגלל שאתה יודע, מהנסיון העצמי שלך, שקשה לך מאד להתמודד עם דחייה, ואז אתה מוותר על נסיון לנסות. וכשאתה מוותר על נסיונות קשר, אין לך גם שום סיכוי ללמוד להתמודדד עם דחייה, גם כשזה ממישהי שאתה עצמך לא רוצה.יתכן שהיה לך רצף של דחיות לא משמעותיות אבל שייאשו אותך וניתקת את הרצף הן של הדחיות והן של חיפוש הקשר, ויתכן שהיו לך קשר או שניים מאד משמעותיים שלא צלחו, ומכאן החשש מלחוות את האבדן הקשה לאחר שהקשרים האלה לא צלחו.לא פשוט להתמודד עם זה, וקשה מאד לעשות את זה לבד. לכן, הייתי ממליץ לך ללכת לטיפול. לא הייתי אומר זאת על סמך מה שקרה לך עכשיו בלבד, לולא אמרתי אמרת שלא ניסית במשך למעלה מעשר שנים, ולולא השתשמשת בביטוי "מכת מחץ", כדי לבטא את התחושה שלך.

ספק אם היתה זו תחושת דחיה, שכן מספר שעות לאחר ההודעה היא נשכחה. עם זאת, תמיהות מה ארע- ויותר מכך, השאלה אם אני בכלל מכיר את כללי המשחק, אם יש כאלה- הם אשר מציקים. ואסביר : כיצד יתכן שמישהי אשר מפגישה לפגישה נפתחה, כשבפגישה האחרונה ברק היה בעיניה ולשאלתי מדוע היא קורנת מאושר ענתה את התשובה הכי נכונה, מישהי שחצי שעה לפני תום הפגישה הביאה חשש שהיא מפחדת שאעזוב אותה לאחר שנקיים יחסים לראשונה- וזכתה לתשובה מרגיעה, כיצד היא מתאדה בהודעה.
אוסיף ואציין, היא עולה מחבר העמים, חינוכה לכבד את גבר שייך לדורות קודמים, התחשבותה בצרכיי, למשל הצורך להישאר בעבודה ולא להיפגש- בלטה לטובה.
השאלה שנותרה מבחינתי פתוחה היא האם איני יודע מבין את כללי המשחק? או שמא אין כללים.

אליסון יקר,
גם מי שיודע את "כללי המשחק" עלול לפספס, כי תמיד יש הרבה מן הלא ידוע במה שעובר על הצד השני, או משפיע עליו - בעיקר בתחילתו של קשר.אולי כללי המשחק הם שקשה לדעת, ומי שמצליח במשחק הוא זה שיכול לקבל את הכלל הזה, שאומר - יש אי ודאות מסויימת. לא תמיד זה אני. או לא תמיד אני יודע מהו הדבר שעושה את זה או שפתאום מפחיד את הצד השני. כי אתה לא יכול להכיר אותו בתחילת הדרך.כי גם אם עשית הכל נכון, עם סיכוי ממוצע של 80 אחוז הצלחה, שזה לא רע, עדיין יש סיכוי של 1 לחמש שאמרת משהו שהזכיר לה איזה אקס רע שלה, או שנתת איזה רמז של ביקורת בנקודה כואבת שלא ידעת שהיא כזו כואבת, או שבכלל חוסר הביטחון שלה בעצמה גרם לה לסגת כי חשבה שאולי לא תצליח לשמור עליך, או עוד הרבה דברים אחרים שהם בהסתברות נמוכה שיקרו ואתה לא יכול לדעת את זה.אם היית מחוץ למשחק במשך עשר שנים, וניסית ולא הבנת, אתה יכול לחזור מהר מאד אל חוסר הביטחון שלך שאומר שאתה לא מבין את המשחק. ואתה לא באמת יודע את זה. לכן הפניתי אותך לסיוע מקצועי, כדי שיהיה לך עוד עם מי לדבר לפני שתוותר לעוד עשר שנים.