התפכחות מקשר: מה עושים?

שלום
ד"ר חסון,
אני נמצאת במערכת יחסים עם גבר מזה 3 חודשים. התחלנו כשהיה עדיין פרוד, מיד לאחר שעזב את הבית. לא ידע מתי יהיו הגירושים. אציין שנהג בשקיפות מלאה עימי באשר למידע אודות מה קורה. בגלל מצבו וגם בגלל מגבלות הקורונה, נכנסנו ישר למערכת יחסים שנמצאים המון בבית.אין הרבה לאן לצאת מלבד צעידות בחוף וכו'. שיחות רבות של שעות ארוכות. חשיפה אישית מאד עמוקה. שלו יותר. לי לקח יותר זמן וגם ובכל זאת, לא שיתפתי לפרטים כמוהו, עד שלא אחוש ביטחון. יחד עם זאת, גיליתי ביקורתיות רבה מאוד. נטייה להיתפס לפרטי פרטים בכל שיחה, וברגע של כעס להטיח בפני בחזרה, לבקש הסברים מנומקים למה אמרתי כך או אחרת וכו. אציין גם מיעוט קשר עין, אך קירבה פיסית רבה וטובה מאוד. בשל המזג הכעסני הזה נוצרו פעמיים נתקים לכשבוע. כשעניין הגירושים עצמם נהיה ממשי נתקלתי בהתנהגות מתוחה מאד ובצורך להיות עם עצמו שהיו מובנים לי,אך גם ושוב הרגשתי לעיתים כ"שק חבטות"...
הגירושים עברו בשלום. ואז התחילה תקופה שנראתה רגועה ומבטיחה, ולהפתעתי שרדה פחות משבועיים.
הוא הציע לבלות סופשבוע ארוך ביחד, עשה הכנות לכך, ולמרות זאת, בהפתעה מוחלטת הודיע לי שהחליט לסיים את הקשר, כי למרות שאנו בתקשורת עמוקה מאד ולמרות החברות האמיצה מצד שנינו, שהוא בהחלט צד פעיל בה, ולמרות קשר פיסי פורה והדוק, הוא לא מרגיש שהוא מתאהב ולא אהבה ולא פרפרים בבטן וגם חושש שלא יאהב אותי בעתיד. מהפך מוזר מהימים הצמודים ומשיחת הבוקר שעסקה בקניות לשבת. אציין שאנחנו בני 60 פלוס לא ילדים. אני לא מאמינה כבר בהתאהבויות עיוורות שאינן רואות מציאות של חוסר התאמה, אלא מתאהבת בהתנהגויות ובמעשים, בהעצמה הדדית, הקשבה ואמפטיה לצרכים של השני. אני לא מאוהבת, אך בהחלט התחלתי להיקשר אליו, גם כי ראיתי דאגה ואכפתיות. הוא דיבר הרבה שנקשר וכו, אך פתאם בא לומר שכמה ימים מרגיש לא נוח בקשר, למרות שבכמה ימים האלה הזמין אותי לסופשבוע ארוך. מוזר. התהפכות שאיננה תואמת את ההתנהגות כלפי. לא מבינה מה קורה. מה קרה. אני מרגישה די מרומה, במידה מסויימת, כי אמרתי לו שעד כה הייתי במידה רבה כמשענת. ורק עכשיו מתחילה בעיני מערכת היחסים ההדדית האמיתית, בתנאים הרגועים יותר, והנה ברגע האמת הוא מתנתק. אמר לי - אל תחכי לי והיה מאד נחוש להיפרד. הייתי אדיבה ומנומסת. שמרתי על איפוק. אבל בתוכי אני מרגישה גרוע מאוד. במידה מסויימת אף מנוצלת ומרומה.
מה דעתך ? כיצד אתה רואה את תמונת המצב ? כיצד עלי לנהוג ? האם לכתוב לו את דעתי שיבין שהוא שקוף וחשוף? להניח לו כי אולי זה משבר שיחלוף? אני מבולבלת, כועסת וכאובה.
תודה רבה.
רינת

רינת יקרה,
שאלת אם את צריכה לכתוב לו את דעתך, כדי שיבין שהוא שקוף וחשוף. העניין הוא שזה לא ממש נכון, רינת. את לא מבינה אותו.הוא נשמע לך נחרץ בהחלטה שלו להיפרד ממך. זה עמד בסתירה למה שהיה בימים שלפני, ולכן זה מבלבל. האם להאמין למה שהיה קודם או למה שאמר כשהחליט להיפרד ממך?יתכן שהוא באמת התבשל עם משהו כמה ימים לפני הפרידה, למרות שבחן איתך את המשך התפתחות הקשר. משהו שלא סיפר לך עליו, אולי כי החליט שהוא עוד לא מחליט ולא רוצה להתעמת עליו איתך לפני שיקבל החלטה. אנשים עושים דברים שכאלה לפעמים, כפי שאת יודעת בודאי.מצד שני, היו ביניכם גם קודם קונפליקטים, ואולי לא פשוטים, יתכן שהיו יותר כאשר היה במצב רוח לא טוב, לפי מה שכתבת. כנראה שגם מבחינתו היה לו לא פשוט איתך, אפילו אם המקור הוא שלא פשוט לו עם עצמו, והוא ראה צורך להתווכח איתך על אמירות שאמרת. כך שלא הכל זרם על מי מנוחות.אני לא יודע אם היתה לוכוונהלרמות אותך, אבל אני מבין שאת מרגישה מרומה, כי הרגשת ושמעת הצהרת כוונות אחת, והיא התהפכה מבלי שאת צפית זאת או הבנת למה. גם אני לא אוכל לומר לך למה, כי יש המון אפשרויות שונות. את מאוכזבת, ללא ספק, את מרגישה אולי בעיקר חוסר ביטחון שנובע מכך שקרה משהו בלתי צפוי, או לפחות באופן בלתי צפוי, וכאשר אנחנו לא רואים סימנים למה שיקרה, ובעיקר לשינוי משמעותי שיקרה, אנחנו מרגישים מרומים, או לפחות ש"קל לרמות אותנו", וזה מערער. כי איך נדע את הסימנים בפעם הבאה?את כועסת עליו עכשיו. זו הסיבה היחידה לכתוב לו מכתב – כדי לפרוק את הכעס הזה, ואולי לפגוע בחזרה. הסיכוי שזה ישנה את דעתו הוא נמוך מאד, ויהיה קטן יותר ככל שהמכתב יביע יותר את הכעס הזה, או דברים שהוא ירגיש נפגע מהם. אם זה ייתן לך תחושה טובה בכל זאת, אז כתבי לו. וקחי בחשבון שאם תכתבי לו, יש סיכוי טוב שהוא גם יכתוב בחזרה מכתב שאולי ייתן לך להרגיש רע יותר, וגם לא הוגן, פוגע, ומוטעה לחלוטין. לא בטוח שהחלק הזה יעשה לך טוב. לפי מה שהבנתי ממה שכתבת לי, גם אם יש לו כמה מעלות, הוא לא אדם קל. אז אולי כתבי לעצמך ושמרי אי שם בשולי המחשב שלך. או דברי על זה עם חברה טובה, בררו שוב את האפשרויות, ואולי תקבלי גם חיבוק והבנה לקשיים שיש בבניית קשרים חדשים, ותמשיכי הלאה.אני רואה גם את כותרת המכתב שלך: "רכבת הרים אצל בן זוג", ו... לפחות ברמה ההצהרתית שלו, כי לפי מה שהבנתי, הוא נפרד ממך, אז הוא לא בן זוגך. כלומר, זה כבר לא רכבת הרים, שעוד רגע תעלה שוב על המסלול, אלא כמו שאת מתארת זה נראה שמישהו כבר ירד מהרכבת. העניין הוא שאת עוד לא נפרדת ממנו. לא יודע אם תצליחי להחזיר אותו אל הרכבת. כנראה שלא, וכנראה שיהיו מחירים לניסיון לעשות זאת בכל זאת, אבל אם זה יקרה, זה לא יקרה בהתנצחות.