התנהלות זוגית: איך להתמודד עם חוסר התאמה
דנה
איך להניע את הבנזוג לתכנן אירוע
⌄
ד"ר חסון שלום,
אני קוראת בפורום ונהנית ומחכימה מעצותיך.אנחנו זוג בשנות ה-30, מאורסים וצפויים להתחתן אזרחית בעוד כחודשיים בחו"ל לבד, (מטעמים אידיאולוגיים ועקב שנאת חתונות של הבנזוג). יחד עם זאת, לי מאד חשוב כן לעשות איזה אירוע. מסיבה לחברים ולמשפחה, לשמוח עם האנשים שאכפת לי מהם. הדבר חשוב מאד מאד גם למשפחתו, שלא מפסיקים להציק בעניין (משפחתי היא מקבלת כל החלטה שלנו ולא לוחצת...).הבנזוג מאד לא רוצה. טוען ששונא את מוסד החתונות. לא רוצה להיות במרכז אירוע, לא סובל אירועים משפחתיים. אבל יודע שזה חשוב לי וכמובן גם למשפחתו הלוחצת ולכן תמיד כשהנושא עלה אמר שלא מטיל וטו ושאם זה חשוב לי נעשה למרות שהוא שונא.כדי לנסות להקל דברים, אני כבר ביררתי מקומות, קיבלתי הצעות מחיר, ולמעשה די צמצמתי את המקומות למס' קטן של מקומות נבחרים ורק הייתי רוצה את אישורו. כשסיפרתי לו לפני שבוע, אמר שמסכים לבוא לראות את המקומות. אבל אח"כ התעצבן עלי על משהו אחר וזה נגמר בריב על עניין לא קשור בכלל לנושא החתונה.אתמול שאלתי אותו אם יוכל לבוא היו לראות מקום אחד שאני ממש חושבת שמתאים. הוא ישר אמר שלא. שהוא לא יודע אם יכול לצאת מהעבודה בזמן ושביום אחר. הוא לא הסכים להגיד מתי יהיה היו אחר, ורק אמר שבכלל לא בא לו לארגן כלום ושעדיף שלא יהיה שום דבר מבחינתו.אמרתי לו - אתה יודע מה אם זה עמדתך אז שלא נעשה כלום, אבל יש לי תנאי אחד. שאתה תצא גבר ותעמוד מאחורי המילה שלך -כשההורים שלך וכל החברים שלך שואלים מתי החתונה אתה תגיד באופן ברור - אנחנו לא עושים כלום. כי אני לא רוצה מסיבה. היא רצתה ואני לא ולכן לא יהיה שום דבר, במקום לתת תשובות מתחמקות של אולי, וכן, ואנחנו צריכים לארגן (מה שקורה כל הזמן עד עכשיו כשהנושא עולה, שזה בכל פעם שאנחנו נפגשים איתם).וגם על זה לא היתה לו תשובה ברורה. הוא אמר, אני אחשוב על זה.ברור שכל העניין מעמיד אותי במצב מביך, גם מול ההצקות של המשפחה שלו, שבאים אלי ומנסים ללחוץ עלי מתוך תקווה שזה יעזור(אמרתי להם בצורה ברורה שהם צריכים לדבר איתו), אבל הסיטואציה מאד לא נעימה לי, וגם לי שמאד רוצה אירוע עם החברים שלי.מה היית ממליץ לי לעשות כדי להניע אותו ושאולי כן יהיה לנו אירוע, שהרי בסופו של דבר הדבר מאד חשוב לי אבל מצד שני אני לא מרגישה בנוח כל יום להציק לו ולשאול מתי נלך? האם נלך? מה נעשה (גם זה בסופו של דבר יעצבן אותו ובצדק...)לפעמים בא לי להרים ידיים ולהגיד שלא יהיה כלום, אבל גם על זה התשובה שלו לא ברורה וחד משמעית. ואני הכי מפחדת שבסוף באמת יחליט שרוצה וכל הארגון יפול עלי ברגע האחרון, וזה לא מתאים לי (וזה יפול עלי, כי הוא מראש הבהיר שאין בכוונתו לארגן גם אם יהיה אירוע, וגם ככה הוא רגיל שאני מארגנת לנו הכל בזוגיות). או שהוא מחכה שאני אתייאש, הזמן יעבור וזה ישכח מעצמו, שזו גם תוצאה שלא מתאימה לי כי כל מה שביקשתי זה תשובה ברורה ושיעמוד מאחוריה (ההתחמקות הזו מהמשפחה היא די בזויה בעיני, היא לא מתאימה לאופי שלי, אני תמיד מקפידה להגיד אמת, לא מתאים לי להתחמק).אומר עוד דבר אחד על הבנזוג - הוא בנאדם שמאד קשה לו להניע דברים שאינם ממש בתוך השגרה שלו (יש לו סדר יום די עמוס, אבל כל דבר שהוא טיפה מעבר מאד קשה לו לעשות...). זה כולל גם דברים שהוא מאד רוצה, (לדוגמא, הוא מאד רוצה עכשיו לקחת כלב, הוא כבר ברר ומצא מה שהוא רוצה ואני הסכמתי, ונשאר ללכת לראות אותו והוא לא מגיע לזה, אז זה לא קורה למרות שלכאורה הוא נורא מתלהב מזה. יש עוד המון דוגמאות כאלה).לרוב אני זו שמארגנת את הדברים ומה שלא מאורגן על ידי לא יוצא לפועל או לוקח המון המון זמן (היו בעבר ניסיונות שלי להיות יותר פאסיבית, למשל בכוונה לא לתכנן חופשה בחו"ל מראש, והתוצאה היתה שדברים לא זזו כמעט, ובסוף לא עשינו את מה שרצינו כי היה מאוחר מידי...)סליחה על האורך אבל אשמח לדעתך ועצתך, גם בנושא הספציפי של החתונה וגם בנושא הכללי של בנזוג שקשה לו להניע את עצמו ואיך אני יכולה בצורה יעילה לסייע לו לזוז יותר עם דברים (כי מה לעשות, החיים דורשים לפעמים לארגן דברים.).
דנה
איך להניע את הבנזוג לתכנן אירוע
⌄
רק להבהיר את האמור בשאלה, אין לי בעיה עם כך שלרוב אני זו שמתכננת ואני זו שעושה ואני זו שמניעה אותנו לעשות דברים, אני מאד אוהבת לתכנן ולארגן, ואנחנו מאד מתאימים מבחינה זו ומשלימים אחד את השני. גם לגבי ארגון החתונה לא אכפת לי שזה אני אעשה (למעשה, אני מעדיפה), אבל כן חשוב לי לקבל ממנו את האוקיי לגבי האירוע ולגבי בחירת המקום (הרי בסופו של דבר מדובר באירוע שעולה עשרות אלפי שקלים שאנחנו נצטרך לממן, ואני לא אקח החלטה כזו על עצמי לבד.)
ד"ר אורן חסון
לקבל החלטה משותפת
⌄
דנה יקרה,
אני מבין את הקושי שלך, כאשר את רוצה להניע דברים, והוא נגרר מאחור. בודאי שזה קשה עוד יותר כאשר את יודעת שהוא לא רוצה, ושההתנהלות שלו נותנת לך את הרושם שהוא עושה שביתה איטלקית כדי להימנע מזה, ולכן שיש בזה מסר כפול: בעל פה הוא אומר לך או קיי, ובאופן מעשי סוחב את זה כדי שזה לא ייעשה. ברור לי שזה מה שאת מרגישה. ברור לי שזה מכעיס אותך מאד. אבל ברור לי שיש דבר אחד שאסור לך בשום פנים ואופן לעשות:אסור לך לומר לו "תצא גבר ותמוד מאחורי המילה שלך - כשההורים שלך וכל החברים שלך שואלים"... ..."אנחנו לא עושים כלום. כי אני לא רוצה מסיבה. היא רצתה ואני לא ולכן לא יהיה שום דבר".כי זה פתח לפתוח כל דבר שלא תהיה בו הסכמה בפני אנשים אחרים. אם את תרצי לדחות את הבאת עוד ילד בשנה בגלל שיקולים של קריירה, נגיד, או של עומס נפשי, את פותחת בפניו את האפשרות לומר בפני החברים או ההורים, שלך ושלו: "כן. אני באמת מאד רציתי, אבל היא מעדיפה את הקריירה/ שקט שלה על עוד ילד!"או לומר להוריו: "אני מאד רציתי לבוא ביום שישי, אבל דנה לא רוצה כי נמאס לה מהעמדת הפנים ומהביקורת, או מהויכוחים שיש סביב הארוחה, או מלראות את הילדים של האחות שלי" ואולי לומר זאת דווקא להורייך.זה לא זה. החלטות שלכם הן תמיד "החלטות משותפות". כך זה יהיה מול משפחה ומול חברים, וכך זה יהיה מול הילדים בהמשך. אם את צריכה "שותף" אחר לבכות על כתפו, וזה יכול לקרות, כמו אמא או חברה, זה יכול לקרות, ואת צריכה לדעת מי זה השותף הזה, ועד כמה הוא או היא דיסקרטי ומה ההשלכות. מכל בחינה אחרת, אם הוא יבוא ויגיד את מה שביקשת ממנו להגיד, המפסידה העיקרית תהיה את, ואת מכניסה את כל העולם אל הסכסוך הפנימי שלכם, וזה מתכון רע.אני מבין שכעסת, אבל בעניין הזה זו לא הדרך. בעניין הזה, חזרי בך. תצטרכי יותר לדבר על ליבו, ולהסביר שגם אם את מבינה כמה הוא לא אוהב ארועים כאלה, זה משהו שהוא חשוב לך, וגם אולי שמכיוון שהסכים, זה משהו שכבר את וכולם מצפים, ושיהיה קשה לך להתמודד הן עם האכזבה, והן אם הבשורה לאחרים שהחלטתם שלא. ותצטרכו, תוך שיחה גלויה, פתוחה וכואבת, לקבל החלטהמשותפת, ולהציג אותה ככזו. אני מבין שהעמדת זאת כאמצעי לחץ עליו, ואולי מתוך ייאוש, אבל זה לא נכון.ועוד שאלה קצרה: אני לא מכיר אותך וכמובן שלא מכיר אותו. אני לא יודע אם הבקשה שלו שלא לעשות זאת היא מתוך אידיאולוגיה, או חרדות חברתיות כלשהן, או חוסר עניין חברתי כללי שגורם לו עינוי או מסיבה אחרת. אני מבין את הצורך שלך ואת האהבה שלך להניע דברים, שזה אולי משהו שמשלים אותו בעניינים מסויימים, ואולי נוגד באחרים, אבל האם ייתכן שבדרייב הזה שלך להניע דברים כדי להגיע למטרה שחשובה לך את מתעלמת ממצוקות אמיתיות שלו?