בחינת התאמה זוגית: שאלות ותשובות

אני בזוגיות כבר מעל שנתיים וחצי, כמעט שלוש גרים יחד כבר שנתיים פלוס. שנינו בתחילת שנות ה 30. זהו קשר ראשון שלי אי פעם (הייתי חסר ניסיון לפני שהכרנו) והיא כבר עברה לא מעט מערכות יחסים רציניות לפני זה. יש בינינו אהבה רבה, אכפתיות, משיכה ותשוקה.הגענו לנקודת זמן שצריך כבר לקבל החלטה לאן ממשיכים מכאן חתונה או פרידה. היא כבר מזמן רוצה טבעת ואני שקוע עד צוואר בהתלבטויות. ישנם לא מעט דברים שמפריעים לי בקשר והקושי שלי הוא להבין עד כמה הם משמעותיים באמת מאחר ואין לי ניסיון קודם ואני לא יכול להשוות.אני מבין שאין זוגיות מושלמת ותמיד יש עליות ומורדות ושעל קשר צריך באמת לעבוד בכדי לגרום לו להצליח. העניין הוא שאולי אני נשאר בקשר שהוא מראש לא טוב עם תנאי ההתחלה לא טובים ולכן העבודה על הקשר מתישה ועלולה להיכשל.אני חושב שהמקור לרוב הבעיות הוא בשוני בינינו. אני בחור מאוד אינטליגנט והיא בחורה קצת פחות פקחית עם ראיית עולם שונה משלי בחלק מתחומי החיים מה שמוביל להמון בעיות.קודם כל הריבים. בת זוגי בחורה כוחנית ותוקפנית כשמשהו לא מוצא חן בעיניה מה שיוצר המון ריבים וויכוחים על שטויות שבהם אני מרגיש ש"אין עם מי לדבר" בצורה רציונלית כי היא לרוב תקועה בעמדתה בלי שום הגיון. כמובן שאני מציג פה את הצד שלי בצורה סובייקטיבית אבל אני מרגיש שאם הייתי עם מישהי קצת יותר רציונלית הייתי מצליח להגיע להבנות בקלות. אני גם מודע לחסרונות שלי ולזה שהיא מקבלת אותם ועל זה אני אוהב ומעריך אותה.חוץ מזה יש המון נתונים "טכניים" לכאורה שאני מוצא את עצמי כל הזמן חושב עליהם. חלקם ניתנים לפתרון וחלקם פשוט צריך לקבל אותם. כמו העובדה שמעולם לא הייתי עם אחרת, או שהיא ממשפחה בעייתית, או בעיות בריאות מסוימות שיש לה וכדומה. באחוז מאוד גדול מהמקרים בהם אנו יחד ועושים איזושהי פעילות שהיא לא פסיבית (כמו טיול) תמיד מגיע ריב בעקבות ויכוח או אי הסכמה.לאחרונה הודיעה שאחרי תאריך מסוים (עוד פחות משבוע) היא כבר תקום ותלך אלא אם כן אציע לה נישואים.אנחנו לא מדברים על חתונה או העתיד וכשעלה הנושא הייתי משנה אותו כי פשוט לא הרגשתי שאני יכול להגיד לה שאני רוצה שתהיה אשתי כי מעולם לא הייתי שלם עם הבחירה הזו ואין ברצוני לשקר או להשלות אותה מצד שני מעולם לא הצלחנו באמת להיפרד (היו לא מעט ריבים שבלהט הריב "פירקנו את החבילה" אבל תמיד השלמנו, ברוב המוחלט של המקרים ביוזמתה).אני בדילמות מטורפות, לא רוצה לבחור מתוך לחץ (למרות שלטענתה כבר כמעט שלוש שנים שאני לא מחליט) מצד שני קיים לי מעל הראש שעון מתקתק ואני מרגיש הרבה סטרס בגללו.אני יודע שהפעם זה יהיה סופי, כלומר היא לא תחזור בה או תאפשר למצב להמשך.אני מרגיש תסכול שאין לי עם מי להתייעץ, לא איש מקצוע או חבר קרוב וההחלטה הזו דיי חשובה לחיי.חשבתי להציע טיפול זוגי למרות שלדעתי היא תסרב ובכלל, אם זוג לא נשוי צריך ללכת לטיפול זוגי האם זה אומר שהוא בכלל לא צריך להיות יחד?הרבה תסכול והתחבטויות, מקווה שאקבל פה איזושהי נקודת מבט שתעזור לי להסתכל נכון על הדברים.

אלדד יקר,
כמו בתשובות רבות אחרות שאני עונה כאן, אין תשובה ברורה, כי יש גם הרבה נסתר מתחת לגלוי. למשל, מה מנע ממך בעבר ליצור קשר זוגי, ומה איפשר את זה בקשר הזה. יתכן שהתשובה לזה מאד רלוונטית לשאלה שלך. אני גם מבין את ההתלבטות שנובעת מהשאלה שלך "מה עוד יש?" (תשובה: הכל, גם טוב יותר גם רע יותר) "האם זה יהיה אחרת עם מישהי אחרת?" (תשובה: בודאי, כי כמו שאנחנו כאינדיבידואלים שונים זה מזה, על אחת כמה וכמה כל זוגיות שונה מאחרת), ואולי עוד שאלה חשובה שיש לך היא: "איך אני יכול לדעת מראש בפעם הבאה?" ואולי אפילו: "ונניח אפילו שאוכל לדעת טוב יותר, האם היא תרצה אותי?" קשה לי לענות לך על כל אלה מבלי להכיר אותך טוב יותר.לכן, אתחיל מתשובה לשאלה אחרת שלך: "אם זוג לא נשוי צריך ללכת לטיפול זוגי האם זה אומר שהוא בכלל לא צריך להיות יחד?"קרא בבקשה את המאמר שלי שמיועד בדיוק לשאלה הזו: "ייעוץ זוגי לפני נישואים: דילמת 'המיטה החולה'".אני מציע לך גם לעיין באפשרות שאני מציע:סדנה זוגית - האם אנחנו מתאימים? איך אפשר לשפר?וכמו שתראה: תשובה ברורה של "מתאים לי או לא מתאים לי" לא תקבל. אבל גם הכלים שכן תקבל או תקבלו ביחד, יאפשרו לכם לבחון את השאלה הזו באופן מוצלח יותר ועם יותר הבנה, וגם תוך כדי היכולת לשפר את התקשורת ביניכם, שכרגע ברור שנקלעת לקשיים, ולדעת איך עושים זאת טוב יותר, ולמה אפשר לצפות עוד.