התנהגות שותף: מה יכול לעמוד מאחוריה

שלום
ד"ר חסון,אני נשואה מזה 17 שנים ויש לי שני ילדים. בארבעת החודשים האחרונים חוויתי המון אכזבות בקשר הזוגי שלי. עיקר האכזבה מתבטא בכך שאני חשה שבעלי מעוניין ב"חופש" ולכן אינו ממהר הביתה בתום העבודה. הוא עובד שעות רבות ביום ובכל זאת פעמים רבות הוא מוסיף עבודה או "טיולים" לאחר מכן. מאוד קשה לי עם זה ואני ממש חשה בדידות וכאב על כך שהוא לא מתגעגע אליי ואל הילדים ולא חשוב לו לבלות איתנו כמשפחה. גם כשאנו מבלים כמשפחה זה דורש תכנונים רבים והפעלת לחץ מצידי ומצד הילדים. הבעתי בפניו את מצוקתי לא פעם, אך זה לא עוזר. כמו כן אינני רוצה שהוא יבוא הביתה מתוך כפייה. לאחרונה אני מוצאת את עצמי מקנאה בכל משפחה שיש בה נוכחות של אב. הדבר מעסיק אותי ברוב שעות היום ואני מתקשה לישון. כבר פעמיים "איימתי" עליו בגירושין והתחרטתי כי קשה לי לפרק את המשפחה. אני עדיין אוהבת אותו ומכירה ביתרונותיו האחרים. הוא לא כל כך נבהל מאיומיי והרגשתי שאולי הוא מעוניין בכך אך לא יוזם זאת כדי לא לפגוע ברגשותיי. הילדים מודעים לקשיים שכן שיתפתי אותם. מה לעשות? האם אפשר לתקן את המצב הזה? האם זה יחלוף? מצפה לעצה. תודה

רעיה יקרה,
יש הרבה אי ודאות במצבך. הסיבות להתנהגותו יכולות להיות שונות ומשונות, ואם לך אין מידע כזה, לי בודאי שאין. האיומים שלך בגרושין כבר לא תופסים, קודם כל כי כבר איימת ולא מימשת. אולי את צודקת, וזה לא כל כך מפחיד אותו. אבל זה כבר שייך לאותו שדה נרחב של אי ודאות. אולי זה כך, ואולי זה לא.הייתי ממליץ לך ללכת ליעוץ זוגי. אבל קחי בחשבון שבתהליך הזה עלולים לעלות דברים שאתם מדחיקים ומעדיפים שלא להעלות. כשאוסף הדברים שאתם מטאטאים מתחת לשטיח גדול מאד ומשמעותי, ייתכן שיעוץ זוגי יסייע לפתור דברים, אבל גם ייתכן שזה יפתור דברים דרך פרוק המסגרת הזוגית. הדחקה של דברים טובה כדי לשמור על המצב הקיים, גם אם הוא לא טוב, והיא מגינה מחוסר ודאות של תוצאת הנסיון לפתור את המצב. לעומת זאת, לעיתים קרובות, אם משאירים את המצב כמו שהוא, הוא מתפוצץ בעצמו מאוחר יותר, והשאלה היא רק כמה שנים זה ייקח עד שזה יקרה. לכן, ככל שהמצב הנוכחי רע לך יותר, וככל שאת פחות פוחדת משינוי, כדאי לך יותר לנסות לשנות לטובה באופן מבוקר, ובסיוע