התנהגות כלכלית בזוגיות

אני ובן זוגי בני 25, ביחד כמעט שנה וחצי ולאחרונה עברנו לגור יחד.שנינו עובדים במשרה מלאה, אך הוא מרוויח פי 3 ממני.מתחילת הקשר ועד היום הוא משלם על שנינו ביציאות ומסעדות.נסענו לפני כמה חודשים לחו"ל- כל אחד שילם על עצמו. זה נראה לי לגיטימי כי אנחנו לא נשואים ולא בעלי חשבון משותף, אך בגלל "הערה" מחברה שאמרה שהוא צריך לשלם עליי את הנסיעה בגלל הפער בין המשכורות שלנו ובגלל גובה המשכורת שלו (20,000) התחלתי לחשוב על זה והאם זה נכון שכך פעלנו.בנוסף, אנחנו משלמים חצי-חצי על שכ"ד, דבר שמאוד מקומם אותי משום שדעתי היא שעל כל אחד להוציא על הדירה את אותו היחס ממה שמרוויח (1000/3000)התשבה שלו לזה היא שאני לא אוציא יותר מ2000 ש"ח בחודש על הוצאות הדירה כולל השכר, ואת התוספת הוא ישלים.נכון שיוצא שהוא משלם יותר, אך אני מרגישה שהחלק שלו צריך להיות עוד יותר משמעותי.דיברנו על זה הרבה פעמים, בטונים טובים, וטובים פחות.אנחנו לא מגיעים להסכמה, אלא לפשרה מצידי על המצב הנוכחי.באופן כללי ההשקפה שלנו על כסף שונה- הוא מאוד חסכן ומחושב.לא מתפרע עם הכסף ומשתמש בו להשקעה.גם אני מחושבת עם הכסף שאני מרוויחה ולא מבזבזת אותו אלא על דברים הכרחיים, אבל אני רוצה מדי פעם "לבזבז" כסף על דברים שהם להנאה, גם םם יוצא שהם יקרים.בגלל שהוא מרוויח את המשוכרת הגדולה הדברים האלה צריכים להיות על חשבונו-ופה נוצרות הבעיה.אשמח לעזרה ויעוץ בנושא

אליך יקרה,
יתכן שמה שאת צריכה לעשות הוא להתחשב, אם כך, במה שיש לך, ולצאת לבלות רק במידה שההכנסות שלך מאפשרות זאת.אלא שמהרגע שהוא משלם יותר על הוצאות דירה, את צריכה לעשות חשבון מאד מדוייק של אחוז ההוצאות שלו לעומת זה שלך עבור מחיה ובילוי, וזה הופך להיות קטנוני. זה גם ייראה קטנוני, ויגרום לחיכוכים גדולים עוד יותר. אז במקום כל ההתחשבנות הזו, עשי אותה רק כאשר עולים על הפרק אפשרויות בילוי או קניות משותפים בעלות גבוהה במיוחד. רק במקרים כאלה, תוכלי לומר שלמרות שאת מאד רוצה לעשות זאת, אין לך מספיק כסף לזה.הקאטץ' הוא שזה יצטרך להיות על חשבון "בזבוזים" יקרים. אז אם את לא יכולה להרשות לעצמך, אולי באמת צריך לוותר על זה. האם יתכן שאין לו אמון בך, בעניין הכלכלי, בדיוק בשל הרצון שלך "לבזבז" כסף על דברים יקרים?