התנהגות הפוכה בזוגיות

אני נמצא במערכת זוגית טרייה בת חצי שנה, בתחילת הקשר היחסים היו יחסית טובים, אבל היו הרבה מריבות, כמעט יומיומי, בעיקר בגללי וההתנהגות שלי. התבגרתי, היא ביגרה אותי, לימדה אותי את הטעויות שלי ומאז היה לנו כמה חודשים יחסית רגועים וטובים. בחודשיים האחרונים אני מרגיש שהיא מתרחקת ממני. היא מסתירה ממני דברים, ואם אני מגלה על זה היא מספרת לי על זה כ"בדרך אגב" כדי שאני ירגע, היא כל הזמן אומרת שהיא אוהבת אותי אבל אני כבר לא מרגיש שום רצון מבחינתה להראות את זה. גם מבחינת יחסי המין בינינו המצב מדרדר ומגיע למצב שאנחנו שוכבים פעם בחודש. בגלל השינוי הגדול שעברתי בתחילת הקשר בינינו אני כל הזמן מרגיש צורך לרצות אותה, ולהראות לה שהכל בסדר ולגרום לה לחייך כל הזמן ושתרגיש טוב, גם אם זה אומר שאין לי שעות שינה, אני לא אוכל, או לא נמצא עם המשפחה רק בשביל להיות איתה יותר. אני מוצא את עצמי יושב שעות על גבי שעות כל יום בדיכאון חושב על מה אני עושה לא בסדר, למה היא מדברת אלי בצורה מגעילה או למה היא סגורה כל כך. ניסיתי לדבר איתה על זה אבל מבחינתה הכל בסדר גמור וזה רק בראש שלי.מה אני עושה? נמאס לי מהדכאון הזה, נמאס לי מהריבים, נמאס לי מהסגירות הזאת במערכת היחסים בינינו. במיוחד שמבחינתה הכל בסדר.

מדוכא יקר,
לא כתבת בני כמה אתם. אני מבין מבין השורות שאינכם גרים ביחד, אלא אצל ההורים. זה נראה כאילו היחסים שלכם לא בוגרים ושלמים. בהתחלה אתה היית זה שלא ראית אותה והיא ניסתה לעבוד עליך כדי להתאים אותך לרצונות ולצרכים שלה, ועכשיו היחסים התהפכו. אני מניח שאתה לא רוצה "לריב" איתה, להוכיח אותה כשהיא לא בסדר, ולהעלות שוב ושוב דברים על השולחן, כפי שהיא עשתה איתך, כי אתה חושש להבריח אותה. ואני לא יכול לדעת בודאות אם אתה מלחיץ אותה בגלל הלחץ שלך (אם אתה חרדתי ומלחיץ), או כי היא באמת מתרחקת ממך מסיבותיה שלה. ואולי אין לך מספיק נסיון ובטחון, ואולי מספק כוח כדי לדעת מתוך זה מה קורה לה, ומה הדבר הנכון לעשות במקרה זה.

אשמח לקבל עוד סיבות אפשריות להתנהגות בדיוק כזו מחברה,אנחנו שנתיים ביחד בגיל 22, גרים אצל ההורים (בנפרד)ומשרתים עדיין בבצא...אותו סיפור בדיוק !

היי,אנחנו בני 21, משרתים בצבא.אני לא מלחיץ אותה, רק מנסה לרצות אותה כל הזמן. מראה לה תמיד שהכל בסדר ומחייך ושלו אבל בעצם זה לא כך, אבל היא לא מוכנה לקבל את האמת.מה אני עושה? איך אני אומר לה מה באמת קורה בלי שהיא תתעצבן עלי ותריב איתי או במקרה הגרוע באמת - תלך?בסופו של דבר אני כן רואה את החברים והמשפחה אבל לעיתים מאוד רחוקות, והיא כן גורמת לי לחיוך ואפילו מראה לפעמים סימנים של שינוי והבנה, אבל זה לא זה. חסר לי השינוי האמיתי, ולא ההרגשה שלה לרצות אותי ליום בשביל שאני ירגע ושוב יסגר עם הרגשות בתוך עצמי.מה עושים?תודה, מדוכא.