התנהגות בן זוג: פרזיט או זלזול?

אני זקוקה לעצה מקצועית בקשר לקשר שלי עם החבר.אנו ביחד כמעט שנתיים, בחצי שנה האחרונה עברתי להתגורר בביתו שבחו"להוא עובד ארבעה ימים בשבוע [ורבעה ימים נח] ואני יושבת בבית משום שאין לי אישור עבודה כאן. המעבר לגור אצלו נעשה מתוך רצון לבחון את הקשר הזוגי, האם יש לנו עתיד יחד.אני בת 21 והוא בן 30.עד כה הקשר התנהל דרך האינטרנט עם גיחות לארץ ולחו"ל שלי ושלו כדי לראות אחד את השני פעם בחודשיים שלושה למשך מספר ימים בכל פעם.כעת אני מאוד מדוכאת לשבת בבית כל היום, מצידו הוא חוזר מהעבודה עייף ומתוח. אני מאוד משתדלת להיות מבינה אכפתית ומפנקת כי הוא עובד קשה וזה לא קל. אך הייחס שלו אלי מאוד מפריע לי. לעיתים הוא מזלזל בי או חסר סבלנות להקשיב ולדבר. אני מרגישה שבכל ניסיון שלי לתקשר איתו הוא עונה תמציתי וקצר, הוא מתעצבן אם אני שואלת או מסבירה יותר מידי.אני מנסה ליזום שיחה על המצב ועל ההתנהגות הפוגענית שלו כלפי אך הוא אומר שכשהוא עובד קשה ויש החרבה לחץ מהעבודה הוא לא יכול להעמיד פנים של אדם שמח כשהוא מגיע הביתה.אני מאוד פגועה מהיחס הזה, מחוסר ההצלחה לתקשר עימו ומההשוואות שהוא עושה לגבי זה שאני לא עובדת כרגע למרות שאם יכולתי הייתי עובדת ומעסיקה עצמי בשמחה.בנוסף לכך חשוב לומר שהגעתי לכאן עם חיסכון כספי יפה מאוד שנגמר עקב כך שהוא ממעט להוציא כספים שלו כל עוד הוא יכול לבקש ממני מזומן [שתמיד יש עלי לכל צרה שלא תבוא...] וכמובן שקשה לי לומר לו לא או להתחשבן איתו על כך. הכסף שאזל מצריך אותי להיות תלוייה בו עכשיו אך עם יחסו אלי אני לא בטוחה שאני יכולה להמשיך לסמוך עלי וחושבת שאולי מוטב שאחזור לארץ ואסיים את הקשר.אני מאוד אשמח לדעה מקצועית בעניין כי יש הרבה הקרבה מצידי בקשר מסוג זה ומאוד קשה לי לדון בסוגייה הזו לבד במיוחד כשאני בארץ זרה.תודה!

לו יקרה,
עושה רושם שמתאים לו להאשים אותך בדברים שאינך יכולה לעשות בהם דבר. זה מחזק את הסטאטוס שלו ביניכם כבן הזוג החשוב. מה עוד שאת היא זו שעשתה את המאמץ להגיע אליו.אבל מעבר לארבעה ימי המאמץ שלו, יש גם לפחות שלושה ימים שבהם הוא בבית, נכון? (כתבת ארבעה, והשבוע איכשהו לא מסתדר לי) מה קורה בימים האלה? כי בימים אלה אין לו תרוץ שלא לנהוג בך כראוי, ולא לחזר אחריך. בכלל, האמת היא שנראה לי שהוא די מתנהג כפרזיט, מבלי באמת להתחשב בך גם כלכלית, ולא רק רגשית. כלומר, שהוא לא ממש רואה את הצרכים שלך. האם זה בגלל הפרשי הגיל, שהוא מזלזל בך, או בגלל שהוא כזה או שניהם ביחד? לא ברור לי, אבל העובדה שלא עושה רושם שהוא מוכן להשקיע בך, צריכה לשמש לך כנורות אזהרה.אני יכול להפנות אותך לשיחה שניהלתי פעם, בעניין חיזוקים חיוביים, כדי שתנסי גישה אחרת. ולא, יתכן שזה יהיה או להגיע ליעוץ זוגי (שאפשר, אגב, לעשות גם מרחוק – תוכלי גם את זה לראות אצלי באתר), למרות שאתם ממש בתחילת הדרך, ואני לא בטוח שהוא יהיה מוכן לסוג כזה של הצהרת מחוייבות (קרי: אני הולך להשקיע בקשר, כדי שיהיה טוב ויהיה לנו עתיד), או לשוב הביתה, כי זה לא הולך.ראי את שלוש השיחות של החיזוקים החיוביים, בצד ימין למטה בקישור שלהלן. נסי גם את שיטת ה"פעם אחת ודי", וראי איך זה עובד לך. אשמח אם תגידי לי מה קורה שוב, בעוד, נגיד, שבועיים.http://www.orenhasson.com/help.asp

תודה רבה על תשובה מהירה, אנסה לפעול לפי עצתך.לגבי שאלותייך, החבר עובד ארבעה ימים כן וארבעה ימים נח. הוא איש צבא וככה זה עובד אצלהם בחול. בימים שבהם הוא עובד אני עוזבת אותו במנוחה ללא דרישות כלל. הוא עובד הרבה שעות ביום וגמור אחרי העבודה.בימי החופש שלו הוא עצבני, לפעמים רוצה ומתנהג כאילו אני צריכה לעזוב אותו לנפשו, לעיתים מתעצבן ומדבר בצורה לא נעימה. אין לי לאן ללכת, אני פה לבד איתו. כשהוא רוצה לעשות דבר שאני רוצה לנהל שיחה לגביו לפני שאסכים הוא מתעצבן ואומר שיעשה את זה לבד ושאני לא יכולה לגזול ממנו את ימי החופש שלו.לא תמיד הוא היה כזה. אני מניחה שגם לא תמיד ניסיתי באמת להשתתף בחיו ובהחלטותיו עד שהגעתי לגור עימו ורציתי להיות שותפה פעילה בתכנון חיינו דבר שכולל הדברות הסברים הבהרת כוונות ותכנון מראש.אני לא יודעת אם הזלזול שלו נגרם בשל גילי הצעיר. לא הרגשתי שהוא מזלזל בי עד שניסיתי להיות מעורבת בתהליכים ובהחלטות, כלומר בחודשים האחרונים.אוסיף ואבהיר שאני לא "עצלנית" כמשתמע מכך שאני יושבת בבית. כדי להגשים את הקשר הזה ולעבור לגור עם החבר עבדתי קשה מאוד בשתי עבודות כדי לחסוך את הכסף הנדרש למחייה וכן לכל הסידורים מסביב.מקווה שמילאתי את חורי המיידע החסר. אדווח שוב בעוד כשבועיים.לו

בנוסף רציתי לומר ואיני יודעת אם יש קשר בין מה שכתבתי עד כה למה שאני הולכת לומר, אבל החבר שלי מאוד רכושני. זה תמיד "תודה שסידרת את המטבח שלי" "תודה שניקית את הבית שלי" כאילו אין רצון אמיתי לשיתוף למרות שהמצב כרגע הוא שאנחנו גרים בבית אחד עם אותו מטבח ואותה ריצפה.אני לא יודעת אם זה פייר לדרוש שיתוף מלא היות והוא אכן משלם על הבית, אבל היות והגעתי לגור איתו כדי לברר איך זה ייראה אם נחליט להתחתן למשל חשבתי שבמקרה כזה בעל ההון לא יתנהג כבעל השלטון ויחלוק איתי את חיו וחפציו גם אם באופן זמני לפחות באיך שהוא מדבר.