התנהגות אלימה בתוך זוגיות
קרן
מרגישה באפיסת כוחות
⌄
אני נשואה לבעלי קרוב לחמש שנים, יש לנו ילד בן ארבע.אנחנו כבר שנתיים מנסים להיכנס להריון, בחצי שנה אחרונה התחלנו טיפולי פוריות, כרגע אנחנו צעד לפני IVF - זאת הקדמה.העניין שאני מרגישה שאין לי שותף, אני עושה כמעט הכל בבית. בעלי היה מובטל בתקופת נישואינו כמעט שנתיים וגם בהן הוא לא עשה יותר מידי לעזור לי. הוא עובד כבר חצי שנה וזה התירוץ שלו לא לעזור לי.הוא לא חולק איתי ימים לארגן את הילד לגן בבוקר, הוא מעולם לא הכין לילד ארוחת ערב , מקלחות אולי פעם בשבוע וזה רק כי אני מנגבת את הילד ודואגת לארגן אותו לפני ואחרי המקלחת.כילים הוא רוחץ רק בתנאים שלו, כלומר שעדיין נשארות שאריות של אבוקדו/טחינה/קטשופ על הצלחות או חלב בכוסות, הוא לא מוכן שאראה לו איך לרחוץ טוב.הוא מוריד פח, מחזיר את הילד 3 ימים בשבוע מהגן ובזה מסתיימת העזרה שלו. כל הזמן מבקש שלא יפריעו לו שלא יקום חלילה מהספה והוא גם צועק ואפילו צורח.דורש שאכין ארוחות ערב כשהוא בעצמו לא מתקן ציר של שתי דלתות כבר חודשיים . אני אספר שאני עובדת מאד קשה בעבודתי, אני מפרנסת עיקרית בבית, גם שהוא עובד וגם בתקופות שהיה מובטל.לפעמים אני "קונה" את השקט בבית בזה שאין לי כוח להתווכח איתו, אני פשוט מפחדת מהצעקות שלו. ולכן אני מוצאת את עצמי עושה הכל.אני מרגישה שהוא עצלן נצלן וקמצן ולאחרונה אני ממש לא סובלת אותו.כשאני רוצה לדבר איתו הוא לא מוכן, תמיד כואב לו הראש ואין לו כוח לדבר. ניסיתי ייעוץ אבל רק אני הלכתי לייעוץ - וזה לא ממש עזר.חשוב לציין שהוא סובל מ OCD שגם לא מוכן לטפל בזה. אני צריכה לענות על אותה שאלה כמה וכמה פעמים לאורך זמן.אני בת 40 עם ילד קטן, תמיד חשבתי שתהיה לי המשפחה שציירתי לעצמי 3 ילדים ובעל אוהב...השאלה האם לוותר על החלום...שלושה ילדים אולי עוד יהיה אבל בעל אוהב אולי יש אבל אוהב את עצמו יותר ולא מתחשב ואיפה שהוא יכול לנצל אותי הוא לא מהסס, ולי נגמרו הכוחות...בבקשה עיצה, הדרכה.תודה רבה.
קרן
מרגישה באפיסת כוחות - תוספת קטנה
⌄
מלבד צעקות הוא גם יכול לטרוק דלתות , להשליך לעברי חפצים כמו נעלייםמקלל אותי שאמות במחלה קשה וכמה ימים אחרי זה הוא יכול להתנהג כאילו דבר לא קרה.