התנגדות לאמא: מה עושים?

הייי אני גרושה בת 31 ואמא לילדה בת 8 אני במערכת יחסים כבר שנה עם בן זוג התמיני שלי בן 43 אני רוסייה והייתי נשואה לרוסי. כרגע אני במערכת יחסים חדשה וטוב לי ואני מאושרת סוף סוף מצאתי גבר שחיפשתי וגם הבת שלי אוהבת אותו . הוא מקבל את הבת שלי כאילו הייתה גם הבת שלו. הבעיה היא שסיפרתי עליו לאמא שלי היא לא קיבלה את זה טוב בכלל והיא ממש נגד הבן זוג שלי ואתי זה ממש מעצבן אני לא יודעת מה לעשות. אמא שלי כל יום חופרת לי על הבן זוג שלי ואומרת עליו דברים לא יפים בכלל. היא אמרה שהיא לא מסכימה שהבן זוג שלי יחבק את הילדה שלי למשל וכולי וכולי. אני ממש בעצבים ועוד היא אמרה שלי אם יהיה לי ילד מהבן זוג שלי היא לא תקבל אותו בתור נכד כי בשבילה קיימת רק נכדה אחת שהיא הבת שלי בת 8 היום. אשמח לעצות שלכם .

ליידי יקרה,
לא כתבת שום סיבה למה היא מתנגדת באופן כל כך חריף לבן הזוג שלך, ומשום כך אני מוצא את עצמי נופל אל הסיפור הסטיגמטי של האמא הרוסיה שלא רוצה חתן התימני לבת שלה. אני לא אוהב ליפול לתוך סטיגמות, אבל מצאתי את עצמי שם כי לא נתת לי שום סיבה להתנגדות שלה. האם זו באמת גזענות בלבד? האם הוא מתחצף אליה? האם הוא שובניסט מדי לטעמה, והיא דואגת לך? (לכאורה, הנה עוד סטיגמה שאני גולש אליה בלי רצון) האם הוא מובטל כרוני חסר כל ולכן היא מתנגדת?אני יוצא מתוך הנחה שאת יודעת מה שאת עושה, ושהתאהבת באדם טוב, ובודאי שהוא טוב לך, ושהוא גם טוב לילדה שלך, ואם ההנחה הזו נכונה - אמך טועה ובגדול, ואולי - אם באמת אקצין את הדמות שלה כפי שהיא מצטיירת כאן - בשל הגזענות שלה. ואז - מה עושים? כי היא מעמידה אותך במצב די בלתי אפשרי, של פרידה ממנה או ממנו. אם זו אכן היא, ויש לך מספיק כוח נפשי וכלכלי כדי להיפרד ממנה, הייתי הולך איתו, כי היא אמא שלא יודעת לסמוך על שיקול דעתך, דעתנית, שגם לא הייתי רוצה שהבת שלי תתחנך על פיה. אני מבין שזה מאד קשה לך. אם היא כל יום חופרת לך, זה אומר שאת שבה ומדברת איתה כל יום למרות זה, ושהקשר איתה חשוב לך. אני לא בטוח שהוא מועיל, אבל רגשית את קרובה אליה, או לפחות מרגישה מחוייבת. אולי כדאי לזכור לכן שפרידה ממנה אינה חייבת להיות הכל או לא כלום. היא יכולה להיות כזו שתשים גבולות ברורים, ותצמצם את האינטרקציה איתה כך שהקשר איתה לא יהיה כזה יומיומי, או שאם היא תתחיל לחפור, תפסיקי את השיחה. שתלמד מה לומר ומה לא מתאים לך. קשה לך לשים לה גבולות, למרות שברור שאת רוצה, מבינה? זה משהו שצריך ללמוד אותו. ואם היא תאיים בפרידה טוטלית ממך, זה לא אומר שהיא תעשה זאת. את צריכה למצוא את האיזונים הנכונים, ובעיקר למצוא את הדרך שלא להיגרר לויכוחים שהיא מנסה לגרור אותך אליהם, ולמצבי רוח רעים שהיא משאירה אותך בהם. שמרי מרחק במידה המתאימה, ונסי לחפש את האיזונים הנכונים, כאשר אולי שווה לדעת שיכול להיות שהאיזון הנכון הוא ערעור כזה של שלוות הנפש שלך שתוכלי לחיות איתו בשלום, גם אם הוא לא נוח.אם את מסתדרת עם העצה הזו - נפלא. אם לא, ויש לך האפשרות, אולי כדאי ללכת לטיפול כדי למצוא את האיזונים החיצוניים ובעיקר את האיזונים הנפשיים בין הצרכים הרגשיים שלך, והסערות שהיא מנסה להפיל עליך.

היי. תודה רבה לך על התגובה אמא שלי באמת גזענית לכן היא מגיבה כמו שביא מבלי להכיר את הבן זוג שלי בכלל. היא רק שופטת אותו ולא משנה מה אני אגיד. הקשר היומי נוצר בעקבות זה שאני אוהבת מטפלת קשישים והמצב הוא שאני מטפלת בסבתא שלי שגרה בבית של ההורים שלי. הסבתא חולה באלצזיימר ומרותת למיטה . לכן אני מגיעה כל יום לעבוד מ הבוקר עד 1 צהריים. מ9 בבוקר. ובמשך הזמן של העבודה אמא שלי חופרת לי ברגעים האלו. חוץ מישישי שבת שאני לא עובדת. והיא גם אומרת י לא יחאת הבת שלי וזה ממש מעצבן אותי.

ליידי יקרה,
צר לי שאת לא יכולה להימנע מהקירבה לאמך. אבל כנראה שבלית ברירה תצטרכי לעשות את האיזונים הנכונים, ובהם הצבת גבולות ברורים יותר לאמך. האם דרך איומים שתגיעי פחות לעזור לה בטיפול באמה? האם דרך לימוד שלא להגיב, עד שתבין שאין לה עם מי לדבר? - לא יודע. חשבי על האפשרויות וחפשי איך ליצור את הגבולות הללו. מה שבטוח הוא שככל שתעני לה פחות על תשובות שתשאל, וככל שלא תתני לה מידע על מה שקורה בחייך, יהיה לה פחות מה לומר. אז זו נקודה למחשבה.

העצות שלך עזרו מקווה שהכל יהיה בסדר. בן זוג שלי אומר שאני אשיר את התגובות של אמא שלי כמו שהן ואנחנו נמשיך בזוגיות שלנו רגיל.