התמודדות עם תלונות בקשר זוגי

היי דר' חסון
בעלי חושב שחייבים לו אני מכינה לו כליום א.ערב תמיד מקטר שאין גיוון בעוד שאני מארגנת את הבנות בנות 5ו-7 מבחינת אחרות ערב ומקלחות רוצה לתקתק ולשבת מול הטלוויזיה כמה שיותר מהר...ולא לדפוק ארוחות גורמה...בקיצר, אתמול הכנתי לו חביתה בפיתה עם עגבנייה ומלפפון חתוכים קיטר שהביצה קטנה מידי ויש לו יותר מידי סלט וכדווקא השאיר את החצי פיתה ולא אכל...הכלב גנב לו שלא ראה.. בקיצר שאמרתי לו שמוזמן להכין בעצמו התקומם...שאני לא מכינה מאהבה...ואיך לא מבינה אותו...לי מרגיש התנהגות של גבר מתעלל למה שאני אבין אותו...מצטערת לא מבינה חושבת שהוא חצוף... ההתנהגות הזו אינה מפתיעה אותי הוא גדל עם עוד 3 אחים שהאמא העבד וגם כיום בארוחות שישי תמיד נותנים לה ביקורת ...ואני תמיד אומרת להם שהיא טרחה במטבח שיגידו תודה...איך אפשר לגרום לו שיבין שככה לא מתנהגים...דוגמא נוספת בפסח הכנתי פסטה של פסח לא משהו אבל סבבה אני והילדות אכלנו בהנאה ואז עשה מופע לקח ביס אמר לא טעים ולא אכל ונשאר רעב...גם בשביל הילדות זו לא דוגמא טובה...אין עם מי לדבר חושב שצודק ומנסה לחנך...וכהערת אגב שלא תבין לא נכון אני מבשלת מצויין...ובתכלס גם אם לא שיגיד תבורכנה ידייך ויאכל

רונית יקרה,
אני חושב שיש עדיין פער משמעותי בין מה שאת מתארת, לבין גבר מתעלל. אתם לא מסכימים על תפקידכם בקשר הזוגי. הוא נוטה להתלונן שאת לא נותנת לו את מה שהוא רוצה. אבל הוא לא מתעלל. את מרגישה שזה לא הוגן, ואני יכול להבין ולהזדהות עם זה, אבל המרחק בין זה לבין התעללות הוא רב.את כועסת, את ממורמרת, את בטוחה שזה לא בצדק ולא הוגן, אבל תחושות לא טובות באשר להתנהלות אינן כשל מישהי שמתעללים בה, אלא כשל מישהי שהיא פגועה ואולי גם לא יודעת מה לעשות בעניין הזה. אבל זו עדיין אינה התעללות.יחד עם זה, ככל שאת לוקחת ללב יותר את העובדה שהוא מתלונן, ואת התלונות שלו שאת לא ממלאת את תפקידך, כך ההרגשה שלך פחות טובה, וכך את נוטה לחשוב יותר שבטח כך נראית התעללות נפשית.חשוב שאת מרגישה שאת בטוחה בדרכך, ויודעת מה צריך לעשות ומה לא. חשוב שאת אומרת שאת מבשלת מצויין, אבל לכן גם – אם לא טעים לו, אז קורה. יתכן שבאמת לא טעים לו, גם כשאת מבשלת מצויין. הוא יכול לקחת אחריות ולהכין לעצמו משהו אחר, את יכולה לקחת אחריות ולומר לו: 'מצטערת, חשבתי שתאהב את זה, בפעם הבאה אכין לך משהו אחר', או: 'אני מצטערת, חשבתי שתאהב את זה,אשתדללהכין לך בפעם הבאה משהו שאתה אוהב, ואם זה לא יצליח, אשמח אם תגיד לי בנועם, אבל עכשיו, כשהייתי עסוקה בהכנות, אני גמורה, ואשמח אם תכין לעצמך משהו'.העניין הוא שאם הוא מתלונן סידרתי, לא תמיד זה יעבוד. לכאורה קל להיות הקורבן הסידרתי כי אז הוא לא צריך להאמץ, ויותר דורש שאחרים יתאמצו בשבילו. זו לא התעללות, אבל זה לא נעים. אפשר לומר לו את זה בנעימות. כלומר, שכך את חווה אותו, למרות שאת אוהבת אותו, ושיש בו המון דברים שאת אוהבת, אבל שיבין שלך יהיה הרבה יותר קל אם הוא ידבר איתך בנועם, אם הוא ייקח אחריות מעשית לפעמים, או שילמד אותך עם סבלנות מה חשוב ו/או טוב לו, וגם – שיהיה לך הרבה יותר קל אם זה יהיה הדדי, וגם את תראי שחשוב לו שאת תרגישי טוב.