התמודדות עם תחושות ורגשות

שלום
ד"ר,אני (בן 18) וחברתי (16) ביחד כבר חצי שנה.לאחרונה התחלנו לקדם את היחסים המיניים מעבר לאוראלי בלבד. היא בתולה, ורצתה שאני אהיה הראשון שלה, למרות שהנסיון לא הצליח כי זה הכאיב לה מדי.אבל משם זה התגלגל לאנאלי והיא בכלל לא התקשתה עם זה, נראה כי יש לה נסיון, מה שנראה לי בהתחלה קצת תמוהה (למרות שמי אני שאתחסד, נהניתי מאוד).הבעיה היא שאני מחשיב יחסי מין אנאליים כשלב ממש מתקדם, וקודם לדעתי צריך לנסות רגילים. ומשום שאני אוהב אותה כ"כ - עצוב לי שזרקו אותה ישר למים עמוקים, ללא יחסים נורמטיביים.אני יודע שזה לא אמור לנגוע בי. אני צריך להיות שלם עם הנסיון המיני שלה ולהתרכז בחוויות שלי איתה בהווה, ולא עם מי שהיא הייתה בעבר. אבל עדיין יש לי צביטה בלב מזה, כמו נגיעה בעצב חשוף כל פעם שאני חושב על זה.אני לא מנסה לצאת צודק בעניין, כי אני יודע שאני לא.. פשוט קשה לי לדמיין אותה עם מישהו אחר עושה בה כרצונו (פגעו בה רגשית המון, לכן זה גם מכאיב לי באיזשהו מובן).אז, לסיכום, השאלה היא פשוטה - יש אולי דרכים/עצות כלשהן להקל על הלחץ הזה?לקבל את המצב? קצת קשה לי לדבר איתה על זה, כי אנחנו די צעירים, חסרי נסיון, לא הכי שלמים עם עצמנו.. לדבר בחופשיות על מין זה עדיין לא הצד החזק (למרות שזה מתפתח).תודה רבה.

אביב יקר,
אני חייב לומר שאני מתרשם מהעומק של המודעות שהגעת אליו, בחשיבה על התחושות שלך. גם הפתרון שלך, של לדבר איתה, לו הייתם יכולים, היה הפתרון הנכון. מכיוון שכך, אולי מוטב להניח לזה, אם תוכל. התמקד באושר הנוכחי שלה אתך, ודאג לא להכאיב לה ללא צורך. יש לך יכולת רבה של אמפתיה ונתינה, וזה יכול לתרום הרבה לשניכם להרגיש טוב ביחד.