התמודדות עם שתלטנות ואלימות בנישואין

שלום
אני נשואה 3 וחצי שנים אהבה שעברה מלחמות כדי להתממש אנחנו לא מאותו דת ואני לבסוף הלכתי אחריו אני לא מאושרת בנישואים שלי למרות שאני אוהבת את בעלי הוא קנאי ואלים מאוד מתחקר בודק תטלפון שלי ורוצה דיווח איפה הייתי ולאן יצאתי עש לנו ילד בן 3 שהוא לא עוזר לי בכלל בגידול שלו טוען שבגלל שרק הוא עובד ואני בבית אז זה צריך ליפול עליי ואני לא עובדת כי כל עבודה עד שאני מוצאת משרת אם הוא לא רוצה וממציא תרוצים שאני לא יעבוד אבל מתלונן תמיד שאני לא עובדת ותמיד צועק בפניי שכל הכסף שלו ושלי לא מגיע שום דבר כי רק הוא עובד אני מקבלת התקפי חרדה ודיכאון אין לי חשק לחיות כבר קשה לי לקום ולעזוב אין לי משפחה שתומכת וגם כי אני אוהבת אותו מאוד ולא מסוגלת להשלים עם זה שהבו אדם שהכרתי הנפלא והמדהים הפך להיות בהמה כזו מה לעשות בבקשה אני על סף ייאוש

יסמין יקרה,
את מדברת על בן זוג שמגלה שתלטנות בוטה ואלימות מילולית. העובדה שאתם מגיעים מדתות שונות פחות חשובה לצורך העניין, אבל היא משנה לך במידה מסויימת, כי את אומרת לעצמך: אם התאמצתי כל כך כדי להגיע לנישואים איתו, לעזוב אותו זו תהיה הודאה רבתי בכישלון, ובכך שכולם מסביב צדקו (כי מן הסתם, במצבים כאלה אנשים יותר צרי אופק, וניסית להילחם בעד הצדק והאושר שלך, וגם בעד השקפת עולם ליברלית יותר, מן הסתם). זה לא בהכרח נכון כאמירה כללית ופילוסופית. זה נכון לגביו. ואם זה רע, אין סיבה שתישארי שם בגלל ענייני אגו.את זקוקה לסיוע נפשי קודם כל, ולתמיכה. ואחר-כך, אולי גם לסיוע משפטי. חפשי בעמודה השמאלית של דף העזרה הראשונה שבאתר שלי מקורות שאפשר לפנות אליהם בעת מצוקה. אם את יכולה ללכת לטיפול, ויש לך את הזמן לזה, לכי לטיפול כדי לבחון את מקורות הכוח שלך, ואת ההשפעות המנוגדות של בחירות שעשית. וכן, גם את העובדה שקשה לך להשלים עם זה שהבן אדם שהכרת כבר אינו אותו אדם, ולבחון את השאלה היכן טעית. זו שאלה מאד קשה, ולא קל להודות בטעות, למרות שפעמים רבות הנסיבות לא מאפשרות לדעת בודאות מה נכון. כל עוד לא תקבלי זאת, וכל עוד לא תקבלי את עצמך ולא תדעי מה לומר בדיעבד לך ולעולם שסביבך, יהיה לך קשה מאד לעשות צעדים שיעזרו לך לשקם את עצמך.