התמודדות עם ריחוק בזוגיות

היי ד"ר אורן,אני בת 29 ובן זוגי בן 32, בזוגיות 8 חודשים כאשר לפני כחודשיים עברנו לגור ביחד.לא היו בינינו מריבות עד עכשיו, לפני מספר ימים הוא חזר מהפסיכולוגית שלו עם פנים נפולות היה לי מאוד קשה להוציא ממנו מה קרה, שניינו אנשים מאוד רגועים ודי סגורים מטבע הדברים אם לי קשה לומר מה בליבי הוא כמעט לא עושה את זה בכלל. על פניו היה ניראה שהקשר שלנו בריא ותקין, למרות שברוב הזמן אני מרגישה נורא חסרת ביטחות לידו (אני לא כזאת בדרך כלל)כשה ניסיתי להבין ממנו יותר לעומק מה בדיוק מפריע לו , הוא לא מצא\רצה\ידע לתת לי תשובה עד שלאחר מספר ימים ספורים הודה שאינו בטוח בקשר שלנו, שמשהו מפריעה לו והוא לא יודע מה זה , ושהוא רוצה כמה ימים לבד לחשוב על זה. כרגע שנינו בבית כמובן ישנה אווירה מתוחה למרות שאנחנו ממשיכים לכבד אחד את השניה לתקשר ואפילו לומר שאוהבים.מה עלי לעשות לצאת מהבית ולהקל עליו , או שלתת לו להחליט מתי הוא רוצה לצאת ולחזור ?! אני די אבודה ומאוד אוהבת את האיש, חשוב לציין שהוא טוען שטרם מוכן להתקדם בקשר והצלחת הזוגיות בחייו הינה חשובה לו.

מיקה יקרה,
האמת היא שאני לא יודע מה עדיף. זה מאד תלוי במה שקורה ביניכם בין לבין, וביכולת שלכם להתמודד עם ריחוק מסויים עד שהדברים יהיו ברורים יותר. סביר להניח שדברים התבשלו אצלו זמן מה, ואו שהוא דיבר על כך והצליח להוציא אותם לאור עם הפסיכולוגית שלו, או שהגיע בשיחה איתה לתובנה כלשהי. כך או כך, עם זה הוא הגיע הביתה. אם אתם יכולים להמשיך כך, ואם תגלי אורך רוח, וקירבה, הסיכוי יהיה אולי טוב יותר שהגל יחלוף (למשל, שציפה להרגיש משהו שאולי חווה בעבר, ומפחיד אותו שזה איננו, ובמשך הזמן יבין שעם אדם אחר הוא צפוי להרגיש משהו אחר – לא בהכרח פחות טוב, אבל אחר; למשל). אבל קשה לדעת. כך או כך, את במצב של חוסר ודאות, ויותר גרוע – את בתחושה של אובדן עצות כי את מרגישה כאילו שאת כבר לא יכולה להשפיע, וזה קשה. אבל את יכולה - אולי לא הרבה, אבל את יכולה. אם את רוצה מאד, נסי לעשות לפחות את המירב של אותו מעט שאת יכולה.