התמודדות עם קינאה בזוגיות

שלום,
אני בן 22 ויש לי חברה מזה 3 חודשים ואפשר להגיד שזה מרגיש לשנינו כמו שנתיים לפחות. כימיה טובה, התרגשות וכל הדברים המלווים בכך. לאחרונה אני מרגיש שאני מפתח חוסר אמון בה משום מה. האמת שלא נראה לי שיש סיבה לכך אלא רק בגלל שנפגעתי בעבר מנושא האמון ואיפשהו זה יצר אצלי מטען כזה או אחר שמושלך גם על הקשר הנוכחי. היא אומרת לי שהיא מרגישה שאני בודק אותה ומרגישה שאני לא מאמין בה, או לפחות לא לגמרי.גיליתי שהאקס שלה התקשר אליה והיא בתגובה אמרה שהיא פחדה מהתגובה שלי מה גם שזה דבר שולי שלפי דעתי ראוי לספר אותו לצד השני. השאלה שלי איך באמת אני עוצר את הדבר הזה וכן יכול לת אמון? איך לשנות את הדפוס ההתנהגות של "הבודק" וכל הדברים האלה? בסך הכל אני כן יודע שהיא בחורה אמינה אבל ברגע שבחורה מרגישה חוסר אמון מהצד השני אני יודע שזה הדברים שכן יגרמו לה להיות לא אמינה. אז איך בכל זאת משנים את זה?תודה

ד"ר חסון בבקשה עזור לי פה

דוד יקר,
אתה צודק בזיהוי הנכון של המעגל החוזר של בניית כדור שלג. אם אתה קנאי, ועושה סצינה ממשהו שולי, היא נזהרת שלא לספר לך על עניינים שוליים. אלא שאז אתה מגלה שהיא מסתירה משהו, עוצמת החרדות שלך עולה (כן, אלו שנובעות מפגיעה קודמת ומחוסר בטחון), הקינאה מתגברת, אז עניינים עוד יותר שוליים, או גם כאלה שלא קרו, מפעילים סצינה. ומכאן אתה מבין שעיקר העבודה צריכה אכן להיות שלך, אבל חברתך יכולה לעזור לך אם תיתן לה.אמור לה שהבנת שיש לך בעיה, ושאתה רוצה ללמוד לעצור אותה לפני שתגדל עוד. כי היא יכולה לגדול. אמור לה לא לפחד לשתף אותך. וכאשר היא משתפת אותך, אמור לה תודה. תן לה חיבוק. תגיד לה שלא קל לך עם זה כאשר לא קל לך עם זה, אל תתחקר אותה – ואמור לה את זה מראש: מותר לך להתעניין במה שהיא מספרת. את ההבדל בין חקירה להין התעניינות תוכל להרגיש בעצמך – אם אתה שואל מתוך קינאה, פגיעה או כעס, עזוב, והתמודד עם זה לבד. כי שאלות שתשאל תהיינה חקירה. ואמור לה גם שאם היא מרגישה שאתה מתחקר אותה, שתעצור אותך. אתה צריך להתרגל לזה, כי רק ההרגל הזה יוריד אותך מהחרדות. ולהתרגל, זה ללמד את עצמך להפסיק להיות מוטרד, וללמוד לחשוב על דברים אחרים. לשוחח איתה על דברים אחרים. לעבור ולהחליף נושא בינך לבינך ובינך לבינה. ושים לב החרדות והקינאה יגרמו לך לייחס חשיבות למה שהוא חסר חשיבות. למד להניח לדברים ולעבור הלאה.הראה לה את המכתב הזה, ושתפו פעולה. תוכלו אפילו לקחת את זה למקום טוב יותר, אם השיחה הזו והמודעות יאפשרו לכם לומר זה לזו שאתם מרגישים שמשהו לא טוב קורה, או שנפגעתם, כאשר זה קורה, לפתוח את זה, לדבר על זה, ולהתגבר על זה. או לא – אבל לפחות שתהיה לכם פתיחות בקשר. כך שאם הוא טוב, הוא יהיה אפילו טוב יותר. ואם יתברר שהוא לא, תדעו להיות חברים גם בפרידה שלכם.

אני חושב שאתה צודק במה שאתה אומר, אני מודע לבעיה הזו שלי ואף אמרתי לה ממה זה נובע (מפגיעה בעבר) ובאמת שאני רוצה לתת לה את כל הרגשת האמון שצריכה להיות בזוגיות טובה. למרות זאת לא קל לי, אני תמיד מרגיש שיש דברים מעבר בכל שיחת טלפון שהיא מקבלת ובכל הודעה, משהו שגורם לי בעצם לפתוח "סצינה" על מנת להיות סגור עם עצמי שזה לא כמו שאני חושב ומפה מגיע גם שלב התחקור. אני יודע שזה לא טוב באמת שאני מודע לזה, אבל איך באמת נותנים אמון ומפסיקים עם המחשבות הרבות האלה? אני יודע שזה דבר שיכול להרוס קשר לחלוטין על לא כלום..

דוד יקר,
בודאי שזה לא קל לך. לו זה היה קל, היית מתגבר על זה מזמן. נתתי לך דרך לטיפול עצמי, ואני רואה שאתה מוותר עליה עוד לפני שהתחלת, "כי זה קשה". האלטרנטיבה היא ללכת לטיפול, דוד. לא שזה קל, אבל זה יותר קל, כי יהיה לך מי שילווה אותך בדרך וייתן לך משוב, ויוציא אותך, ואולי גם את בת זוגך מיאוש. אני ממליץ לך, אגב, ללכת לבדך, ולשתף את בת זוגך רק לפי הצורך.