התמודדות עם הזנחה וקושי בזוגיות

שלום,
בעלי ואני נשואים כמעט שנתיים ויש לנו בת בת 7 חודשים.
אני עדין בחופשת לידה למרות שלפני שבוע בתי נכנסה לגן ועכשיו אני אמורה להתחיל לחפש עבודה.
בעלי עובד משרה מלאה וגם לומד לתואר ראשון.

לבעלי יש הפרעות קשב וריכוז דבר שמקשה עליו לנהל את חייו בסדר ובשיגרה.
חוסר השירה שלו מקשה עלי לנהל גם את חיי וגם את חיי המשפחה שלנו.

אני אף פעם לא יודעת מתי יחזור הביתה מהעבודה ואם הוא צריך לעשות משהו אם בבית ואם משהו שקשור ללימודים אין לי מושג כמה זמן זה יקח לו וגם הוא לא יודע.

בתקופה הזאת אני מרגישה שאני קצת הולכת לאיבוד עם עצמי כי אני כאילו נכשלתי בהיותי אמא במשרה מלאה כי שלחתי את ביתי לגן אבל מצד שני אני גם לא מצליחה ״לעשות שום דבר עם עצמי״ ולמרות זאת היום איך שהוא עובר....

ועכשיו בין המצב שאני מרגישה שאני צריכה את כל התמיכה שאני יכולה לקבל מבעלי לבין זה שהוא מרגיש שגם לו קשה והוא לא מספיק לעשות שום דבר נשאר רק תסכול של שנינו.

מה עושים עכשיו?

בתיה יקרה,
השילוב הזה בין תחושת ההזנחה של הבת שלך לבין העובדה שאת לא יעילה בזמן שהיא שם, הוא שילוב לא קל, אבל זמני. כל זה רק התחיל, ותני לעצמך זמן ללמוד להיות "מועילה" מחדש. אבל אולי את צריכה לקחת בחשבון עבודה חלקית, שיש בה שוליים יותר רחבים בהתחלה ובסוף, כדי שתוכלי לתפקד כאמא במקרים שבעלך ילך לאיבוד עם הזמן, ולא להילחץ. ברור שיש לזה מחיר, כי אולי זו לא תהיה אותה קריירה שאת רוצה. האפשרות האחרת היא למצוא בכל זאת עבודה מליאה שתרצי, ולמצוא מישהו שידאג לבת שלכם במקרי חרום שבהם לא תוכלי להגיע בזמן, ובעלך יילך לאיבוד עם הזמן שלו.אלו הן תשובות טכניות. אבל המסר הוא שאת כנראה לא יכולה לצפות ממנו לגיבוי מעשי בדברים שהוא לא יכול לתת לך. ואם תצפי לפחות ותקבלי אותו יותר על יתרונותיו וגם על הקושי הזה שלו והמשמעות של הפרעת הקשב, תכעסי עליו פחות, ולפחות הזוגיות שלכם תרוויח. ואולי גם את. זה החלק הקשה, וזה החלק שלך שאיתו את צריכה להתמודד.