התמודדות עם צעקות וקללות בזוגיות

שלום
שמי יואל אני בן 27 היא בת 24אנחנו שנתיים ביחד , לא מזמן עברנו לגור ביחד משהו כמו חודשייםיש לנו הרבה ריבים בזוגיות וכשהיא רבה היא צועקת ומקללת אותי וזה לא עושה לי טוב , אז אני מחזיר לה מקלל אותה חזרה וצועק שבדרך כלל אני לא צועק ומקלל , אני מאוד רוצה להיות איתה וכיף לי איתה חוץ מהריבים האלו שהורסים לנו את הזוגיות היא תמיד חושבת שאני משקר עליה שאני לא רוצה אותה ושאני רוצה בעצם מישהי אחרת מן סוג של רגשיי נחיתות , אבל בעצם זה ממש לא ככה אני אוהב אותה ומוכן לעשות הכל בשביל להשאר איתה , אגב ותמיד שאנחנו רבים אחרי זה אני חושב על כל מה שהיה בריב וזה פשוט מדכא אותי ומחליש אותי , אילו טיפים אפשר לקבל שיעזרו ...

יואל יקר,
המעבר למגורים ביחד הוא אחד המבחנים החשובים ליכולת לקיים זוגיות טובה בהמשך. האינטנסיביות של הקשר, היכולת להתגבר על אכזבות קטנות, היכולת לנתינה ולשיתוף פעולה במשימות הקטנות של הקיום המשותף, היכולת ליצור חלוקת תפקידים גמישה וללא חששות מפני תקדימים לכל החיים, כולם נבחנים בשלב הזה. גם היכולת ליצור תקשורת בתוך האינטנסיביות הזה, הלחצים, לפעמים, האכזבות, התסכולים והכעסים הקטנים עוד לפני שהם צומחים לתסכולים ולכעסים גדולים.אתה רוצה שקט בזוגיות, היא רוצה שדברים ילכו על פי דרכה, ואולי ללא שאלות ובקצב שלה, ואולי גם מבלי שתצטרך לומר, וקשה לה להתמודד עם האכזבות שלה מבלי לכעוס. ולך, קשה להתמודד עם הכעסים, הצעקות והקללות שלה, ואתה נוקט גם כן באותן שיטות. אני מניח שזה מתוך רצון שתקשיב לך, ואולי גם לשים גבול ל"טרוף" הזה.אם אתה רוצה למזער את המריבות האלה, תצטרך אולי להיות סבלני יותר כדי להקשיב. לומר לה אולי לעתים תכופות יותר: "רגע, אני מקשיב. תגידי. אל תצעקי. אני רוצה לשמוע." ולהקשיב לפני שתביע התנגדות למה שאתה חושב שאינו נכון. תן לה לומר קודם. זה לבד יכול להנמיך את עצמת התסכול באופן מהותי. תענה אחר-כך, מבלי לבטל אותה כאדם ומבלי להמעיט מערכה, אלא באופן ענייני, ואולי יהיה לה קל יותר. ואם וכאשר זה יעבוד, אמור לה אחר כך: כך זה עובד יותר טוב. בבקשה אל תצעקי, כי אז יותר קל לי להקשיב, ותסבי את תשומת לבי כאשר את חושבת שאני לא מקשיב. ובכל מקרה, אל תיגרר לקללות. זה נותן גם לה את הלגיטימציה להמשיך.