התמודדות עם פרידה: תני לעצמך זמן

שלום
אורן, אני חווה כרגע פרידה מקשר ארוך מאוד שהיה( 3 שנים בערך).אני זאת שיזמתי את הפרידה היות ולא הייתה התקדמות והשעון שלי מתקתק למרות שאני בת 28 אבל בכל זאת 3 שנים ואין התקדמות, וגם שמתי לב שבהמשכיות הקשר הייתה ירידה בהתעניינות שלו אליי, בשנה האחרונה הרגשתי שזה דועך, שהוא כבר לא כ"כ בעניין שלי, נעלם לעיתים קרובות זמן מממושך ויותר גרוע שהוא אפילו התחיל להעדיף לעשות דברים אחרים ולא איתי ונתן לי להרגיש שאני לא כ"כ בסדר העדיפויות שלו. אני נשארתי שם כי ידעתי שאני רוצה אותו ושהוא האחד שלי ואיתו ארצה להתקדם שלב והוא ידע זאת שזה מה שאני רוצה. אני רוצה להוסיף גם שהוא לא בטוח שאני האישה של החיים שלו לכן היו במהלך השנים הרבה פרידות וחזרות.לאחר שיחה איתו על כך הוא טען שככה הוא ודבר לא ישתנה ושאקבל אותו ככה אם זה מה שאני רוצה. הוא לא דיבר יותר מידי על זה, חתכתי ממנו והוא פשוט נתן לי ללכת.אורן, עברו כמה חודשים של הפרידה שבמהלכם שבועיים ראשונים הייתי מרוסקת והוא אף לא ניסה לחזור או לשנות משהו. הבנתי כעת שעליי להמשיך הלאה שאני לא צריכה לחכות יותר. לאחר שבועיים היה שיפור במצבי, מחקתי אותו מהחיים שלי למרות שהיו מחשבות פה ושם אבל המשכתי בחיים.ואז... עברו 3 חודשים... ללא כל זכר ממנו, וכבר כמה ימים אני מרגישה שהכל פתאום צף לי. האם זה נורמלי שלאחר 3 חודשים פתאום הכל יחזור אליי? הרגשות המחשבות, הדברים הטובים שהיו. מרגשיה בחסרונו ללא ספק והכל גורם לי לעצבות פתאום. בא לי פשוט לבכות. אני רוצה לשכוח אותו, לא לאהוב אותו, לעבור הלאה... סמקום שיהיה לי יותר טוב הכל חוזר אליי חזרה כמו בשבועיים הראשונים?פתאום אני מרגישה געגועים עזים ואפילו לחלומות הוא התחיל להיכנס לי בלילות.. משהו שלא היה לי במשך החודשים האלה.לי עצמי זה נראה לא כ"כ הגיוני והאמת שגם אחד מבני משפחה שלי שאלו אם שכחתי את הבחור ואמרתי שלא.. והם אמרו לי מה?! איך יתכן? עברו 3 חודשים.. תתקדמי... את אמורה לשכוח וכו'.האם משהו לא בסדר אצלי? כמה זמן יקח לי להגיד לעצמי-"זהו... הוא כבר כלום בשבילי"תודה.

יעל יקרה,
זה "נורמלי" לגמרי. בודאי. היית איתו בקשר ארוך שקיווית שיתפתח כך שהוא יהיה האהבה של חייך ואת האהבה של חייו, והצד השני של המשוואה לא הוכיח את עצמו. זה עדיין לא אומר שהוא "האהבה של חייך", כי את לא יודעת מה צופן לך העתיד" וזה גם לא אומר שאת לא "האהבה של חייו", כי יכול להיות שבמשך שנים אחר כך הוא יזכור אותך כאהבה של חייו, בין אם יתחתן ובין אם לאו, כי כך יהיה לו מתאים לזכור אותך (גם אם לא בהכרח לחיות איתך). ולך, יש תנודות בחיים שאחריו. החיים כרווקה שמחפשת זוגיות (וגם כרווק) אינם קלים. יש עליות ומורדות. לפעמים יש ציפיות גבוהות, ולפעמים הן מתרסקות ומרסקות אותנו. ברגעים כאלה של נפילה, טבעי שאת זוכרת את מה שהיה הכי קרוב ל"הצלחה" על פי מה שראית והרגשת עד היום, ומתאבלת עליה, גם אם המציאות של ה"הצלחה" הזו לא היתה יכולה לעולם להצליח.את כנראה תתגברי על זה. גם כי הוא כנראה לא היה בן הזוג המתאים לך. ככל שראית אותו מוצלח בעינייך, חלק מהמוצלחות שלו חייב להיות גם שהוא יאהב אותך. אסור לך לראות את חוסר ההתאהבות שלו בך ככשלון שלך, כי זה יכול להיות גם כישלון שלו או באמת חוסר התאמה. את בנסיגה כרגע, וזה יעבור. המשיכי לחפש, ואל תתייאשי בעת הנפילות, כי תתגברי עליהן אם תתני לעצמך קצת זמן.

ואי איזה תשובה נתת לי פה..המון המון תודה! מוסבר היטב! :-)קראתי ופשוט פתחת לי אל העיניים, אז הכל בסדר איתי ועם הזמן יהיה יותר טוב כשאתגבר על זה בהמשך. מן תהליך שכזה אני מבינה... כנראה שהוא לא המיועד. הרי צריך 2 לטנגו ופה באמת הרגשתי גם כשהייתי איתו שאני למעשה לבד במערכה, שאני רוצה את זה יותר ממנו והוא לא כ"כ רוצה.וגם לאור ההעלמויות שלו זה גם מסביר את הדברים יותר טוב.אני חושבת על הדברים ואומרת לעצמי שזה הפסד שלו.. אני רציתי הוא לא מה נותר לעשות? לא לעשות.נלחמתי שנים אך לא קיבלתי מה שרציתי.. צריכה לוותר ולהשלים עם זה.תודה מקרב לב והמשך יום קסום שיהיה לך.