התמודדות עם פרידה: טוטליות וקושי

ד"ר אורן שלום רב.יעצת לי מספר פעמים ואני חייב שוב את עזרתך. לפני כשנה התגרשתי בעקבות משבר אמון קשה. (הייתי מופתע ולא מוכן לגירושים). התקופה שעברתי הייתה תקופה מטורפת. מבחינת הקושי שלה נעזרתי במשפחה הקרובה שהיו שם איתי לכל אורך הדרך .ולכן גם מצאתי את מקומי אני די מסודר ודי טוב לי והכי חשוב שהילדים קיבלו את השי גרה האופינית להורים גרושיםרציתי לשאול כמה שאלות:1- אני לא מצליח להתנתק מהשאלה למה? מה היה חסר בקשר ובכלל?2- אך לגרום לעצמי לא להיות טוטאלי בקשרים? מה שמביא אותי לא להציב גבולות ולוותר.3-והכי חשוב האם זה שיש לי מחסום ברגש כלפי בת הזוג הנוכחית שדי טוב לי איתה אומר שיש לי עוד רגש כלפי הגרושה . אני כל הזמן מתעסק במחשבות על הגרושה.תודה רבה מקרב לב.

אביב יקר,
טוב שהיו לך גיבוי ותמיכה, כי אני מבין ממכתבך שכל הסיפור הזה מאד קשה לך. יותר מזה, הטוטליות שבה אתה נכנס אל הקשר, מעידה עוד יותר על מידת הקושי שהיתה לך בניתוק. אנסה להציע הסבר, ונסה לענות לי ולראות אם אכן זה מה שאתה מרגיש - כי אם כן, זו התחלה לפתרון.אני מרגיש מכל שלוש הנקודות שהעלית, שעוד לא השלמת עם הפרידה. לא רק בגלל השאלות שאתה מעלה על הקשר שהיה, שעדיין אין לך תשובות עליהן, ולא רק כי אתה עוד במחשבות על הגרושה שלך, אלא גם כי אתה טוטלי בהתנהגות שלך, ועוד הרבה לפני שאתה באמת פנוי להיות טוטלי בו. ייתכן שהסיבה לכך היא העובדה שאתה מרגיש קורבן של נסיבות, ואי צדק עצום במה שקרה. והרי זו מהות אי ההבנה שלך, שאתה עדיין חושב שנעשה לך אי צדק, או לפחות חוסר הבנה של גרושתך אותך ואת המניעים שלך. ואם אתה קורבן של הנסיבות, הרי בנתינה ללא גבולות שלך היום אתה הופך את עצמך, בעיניך, לעוד יותר זך כשלג, שזה סוג של היטהרות שלך היום שבה אתה אומר לעצמך: ראה עד כמה אני נותן, מוצלח וטוב, ואיך זה שהיא רצתה להיפרד ממני? ועד כמה אני קורבן.אני חושב שאתה גם לא משוכנע שאתה זך כשלג. אחרת לא היית ממשיך לנסות ולהיות יותר ויותר כזה בתהליך השכנוע העצמי שלך. אני חושב שאתה אולי מכריח את עצמך להיות טוטלי, כדי לשכנע את עצמך שאתה צודק. אלא שזה בסדר גם אם אינך זך כשלג. אף אחד אינו כזה. מותר לך להיות עם חסרונות, ומותר לצד השני לקבל אותם בתחילת הדרך ולא לקבל אותם בהמשכה. אם משהו התפספס אצלכם אז אולי זה לא בחטאים כמו בתהליכי הקבלה ההדדית בהמשך, שזה בעיקר תקשורת, ואולי רוך ועדינות בצד הקבלה והסליחה. אני לא יודע כאן, אני רק מנחש אפשרויות.אני מבין שגם אתה לא יודע. והתהליך החשוב ביותר עבורך זה לומר לעצמך שאתה לא יודע, ולהמשיך עם אי הידיעה. אתה מנסה לשלוט בגורלך דרך נתינה אינסופית, במקום להגיע להבנה שלא תשלוט בגורלך אלא אך במידה. ואם כל אלה קשים לך, ואתה בקשר זוגי טוב, כדאי שתלך לטיפול לבחון את ההצעות האלה שלי, ואולי גם אחרות.

האמת הפתעת אותי כי לא הבנתי כלום. ממש כלום . ממה שהבנתי אז כנראה שלא השלמתי עם הפרידה כי לפי דרכי וראייתי . היא קיבלה ממני הכל.הייתי בעל מושלם וטוב מידי. ובכל זאת תפסתי אותה בוגדת אצלי בבית בחדר שלי עם התמונות שלי ושלה ושל הילדים . ומשיחות שלי איתה מתברר שהוא לא היה הראשון. ולכן אני חושב שהבעיה בעיקר או כולה נמצאת אצלה וכן אני חושב שאני זך כשלג. כי בכל התקופה שהיא הייתה במשבר (איתו) אני תמכתי ועזרתי ופרגנתי . כי היא שיכנעה אותי שזה לא קשור אליי ושהיא אוהבת אותי . אולי הטעות היחידה שעשיתי הייתה שלא הייתי גבר גבר חזק תקיף ואסטרטבי. ומרוב שלקחתי את הטיפול בבית בילדים ובכל על עצמי היא הייתה משועממת וחיפשה אקשן.

אביב יקר,
הבנתי גם קודם שנפגעת ממנה, רק לא את היקף הפגיעה. עם זאת, אתה עדיין חושב שלא היית בסדר, ולוקח על עצמך חלק מן האשמה - שלא היית "גבר חזק ותקיף ואסרטיבי". זה גם מסביר טוב יותר מדוע כל כך קשה לך עכשיו, כי אתה קרוע בין ההתנהגות הרגילה שלך, זו שלה אתה רגיל מאז ומעולם, לבין זו שאתה חושב שתבטיח לך קשר זוגי טוב, ואשה נאמנה - כלומר, תקיפות שלך כלפיה. הפער הזה מבלבל מאד, ואני מבין את הבלבול, אבל לא עם המסקנות. גם אם זה היה נכון כלפיה, אתה עושה הכללות לגבי קשרים עם נשים אחרות, וההכללה הזו לא נכונה. היא תקשה עליך ליצור קשרכפי שאתה רוצה, כלומר, עם בת זוג שאיתה לא תצטרך להתנהל כך, אלא כפי שאתה מרגיש שנכון לך עם עצמך וכאדם. ועל כך אתה צריך לעבוד עם עצמך ולקבל את הבטחון מחדש שהתערער לך.

ד"ר אורן שלום רבאני מתנצל שאני משגע אותך . אבל אתה יודע משהו אני מרגיש שלא סגרתי את הפרק הזה בחיי . כי לא היתה בו התנצלות כנה ואמתית. כי לא נאמרו דברים חד משמעיים שלא רוצה אותך אתה לא בשבילי . למה זה כזה חשוב לי ? (אני יודע שלשם אני לא חוזר ).

אביב יקר,
אולי זה לא נסגר, כי לא הבנת. בעיקר, אולי כי לא הבנת איך לא ראית זאת קודם? ואולי גם כי בגלל זה אתה חושש שגם בפעם הבאה לא תראה? - אלה הדברים שאתה צריך לעבוד עליהם, אביב, בעיקר אולי כדי שיהיה לך אמון בעצמך, ביכולת שלך לזהות מה נכון ומה לא כאשר מדובר באנשים נורמטיביים (או נשים נורמטיביות), כי בלי זה לא יהיה לך אמון גם בנשים אחרות.