התמודדות עם פרידה וכאב

היי אורן,
אני כותבת לך בלב כבד. בעלי עזב את הבית לפני חודש, אני עם שתי בנות קטנות 3/6. הוא הרגיש שחי איתי בשקר ושהפסיק לאהוב אותי. הוא כבר עזב שנה שעברה לשבועיים, חזר ועכשיו עזב לצמיתות. הוא כנראה ככ שלם עם המהלך, שהוא ביקש שאקדם את הסכם הגירושין על מנת שנקבל הנחה בארנונה..הוא מבלה עם חברים, מציין שקשה לו אבל לא מתגעגע לחיי המשפחה. הוא תמיד אמר לי שכשהוא בא הביתה ואנחנו לא נמצאות אז כיף לו. העניין הוא שאני שבורה. כל פעם לאחר שהוא מבלה עם הבנות וחולף על פניי, מחליף איתי כמה מילים וממשיך ללכת אני לא מבינה...איך אדם שלפני כמה חודשים ציין שאוהב הפסיק לאהוב.הוא מדבר אותו הדבר,אפילו יזם איתי סקס ותוך כדי אמר שהוא מצטער אבל לא אוהב יותר ולא רוצה לחיות עם מישהי שלא אוהב. קשה לי..מבחינתו הוא השלים עם זה, רכש אוטו קראוון ורוצה לישון איתו בחצר של הבית עבורי זה קשה...התמודדות יומיומית. האם יש סיכוי שלמרות כל הרגש שלי כלפיו אני אצליח יום אחד להביט בו מבלי לכעוס/ לכאוב/להרגיש שניפץ את חיי? אין לי אפילו את האפשרות להתנתק בגלל הבנות...איך עושים שהכאב הזה יהיה פחות חזק?

לי יקרה,
צר לי על הלב הכבד שלך. לא כתבת לי בני כמה אתם.אל תבלבלי את "יזם איתי סקס" עם אהבה. לפעמים זה צורך מיני, ולפעמים זו תחושה של שליטה, ולפעמים זה צורך לדעת שאת מרגישה שהוא "בסדר" ולא שונאת אותו, ולפעמים זה להרגיש רצוי ואהוב. זה ממש לא בהכרח "אם אני עושה איתך סקס, משמע אני אוהב אותך".בודאי שכל זה כואב מאד. העולם מתהפך, והופך להיות יציב וודאי פחות. אהבה? – היא לא רק נותנת תחושת יציבות, היא נותנת גם תחושת שייכות ותחושת ערך, וזה פסק. בודאי שזה מערער. אבל אם הוא החליט לעזוב, ממש לא נכון שיתגורר בקרוואן בחצר. בקרוואן בחצר הוא יכול אולי להרגיש חופשי להגניב אליו מישהי באישון לילה, ואת ממש לא תרגישי חופשיה להביא אליך הביתה קשר חדש. את לא רוצה כי זה לא נכון לך שהוא גם ייפרד ממך, וגם יישאר שומר הסף. אפילו אם הוא לא יקפיד לשים לב מי בא ומי הולך, את לא תרצי שהוא יראה מי בא ומי הולך, אם בא לך שמישהו יבוא ושמישהו ילך, מבינה? אם הוא רוצה להיפרד, הפרידה חייבת להיות פרידה של חופש ושחרור מהקשר. אפילו אם זה לא מה שאת רוצה!מהרגע שהבאתם ילדים ביחד, אתם מחוברים. כהורים. הקושי שלך מכאן והלאה הוא ללמוד להפריד בין ההורות המשותפת שביניכם לבין יחסים אחרים שביניכם, בין אם קינאה וכעס, ובין אם אהבה או תקווה שתחזרו להיות ביחד. כולם יכולים להפריע לתפקודכם כהורים. נסי לחשוב איך לשמור על שפיות והחלטות רציונליות הנוגעות לבנות שלכם, מבלי לתת לרגשות האחרים לעמוד בדרככם. וחשוב לנסות ולקחת אחריות, גם כשהוא לא, ולהבין מה את מוכנה להקריב כדי לפעול נכון, במידה שהוא לא פועל נכון. לא מתוך כעס ונקמה, ולא מתוך רצון "לחנך" אותו, שבדרך כלל לא עובד, אלא מתוך הצורך של הבנות – שבתוכו נמצא גם הצורך שיהיו להם שני הורים שהן מכבדות ומעריכות, וממשיכות לסמוך עליהם. אם תצליחו ליצור את הבסיס הזה ביחסים שביניכם, גם את תצליחי להשתקם.