התמודדות עם פרידה ואיבוד אמון

שלום,
אני כרגע נמצאת בפרידה טרייה מאוד של חודש בערך, בת 28.הייתי עם מישהו שכנראה לא ראה אותי כבת זוג והקשר הזה נמשך ונגרר הרבה מאוד זמן, אולי שנתיים. למה הייתי שם? כי בהתחלה זה הצטייר כרציני ולאט לאט הוא כבר לא נהיה רציני הבן זוג שלי שהתחיל לברוח ולא לרצות יותר. כבר הייתי בקשר ופיתחתי רגשות וממש לא רציתי שייגמר והוא אכן יודע כמה שאני אוהבת. מפה לשם, השיא של כאבי הפרידה התעצמו ממש לפני כמה ימים מפני שהוא פתח כרטיס באפליקציית "טינדר" ועוד אפליקציה מוכרת לשם הכרות. דבר זה שבר אותי, ריסק אותי, הדמעות לא מפסיקות לרדת, מאז אני מרגישה כבויה ובחוסר תפקוד. סליחה שאני נשמעת קיצונית אבל כך אני מרגישה. המחשבה הזאת שהוא ויתר על הכל, ומיד בחר לחפש אחרות פשוט שוברת אותי. ובמהלך החודש לפני לא הייתי ככ מרוסקת. אולי קיבלתי "בום" לפנים. אני מתחילה ממש לפחד, ההתמודדות הזאת מפחידה אותי, הורסת אותי, ההרגשה הרעה הזאת שמלווה בבכי יום יומי. אני רוצה להוסיף שניסיתי לפנות אליו והוא אמר לי שהוא לא מרגיש, לא אוהב אותי ולא רוצה זוגיות, שבכוח אי אפשר ושאם הוא היה רוצה הוא היה פונה אליך מן הסתם ושאני אעזוב אותו ואניח לו. האמת, שניסיתי ליצור קשר כמה פעמים ובפעם האחרונה הוא איים עליי שהוא יתלונן במשטרה על הטרדה. האם אפשרי לעשות כזה דבר? האם זה משהו שיכול להוביל לבתי משפט וכאלה? אנחנו לא נרושים ולא גרושים. היינו בני זוג.אני ממש לא יודעת איך אני יוצאת מהקשר הדפוק הזה, אם בכלל, אין לי אמונה, אני לא מצליחה לחשוב בהגיון, המחשבות היחידות שלי הן עליו ובכי כל הזמן. נכנסתי גם לאפליקציה בתקווה להכיר מישהו אחר ואני לא מוצאת אף אחד שמעניין אותי ואפילו רצון אין לי אבל ידועת שכל אולי אצא מזה. אכן נתקלתי בו שם והתעצבנתי ובכיתי ומחקתי את האפלקיציה. אני לא יודעת אם אני בכלל מסוגלת להתחיל קשר חדש והוא? לא אפכת לו בכלל. נטול כל רגש.אני רוצה לדעת, האם ניתוק מוחלט אכן יזרז את התהליך רק שהוא כואב במיוחד? זאת הדרך המהירה ביותר והקשה וכואבת ביותר? מה אתה מציע?הפיכת אהבה לשנאה? איך עושים את זה?אני לא יודעת מה לעשות מרוב שאני מרגישה כל כך רע.תודה

לי28 יקרה,
כשראית את זה, קרו אולי שני דברים:א. שזה הפך להיות סופי. אולי לא רק הפרידה ממנו, כמו הפרידה מהחלום שהיה לך על קשר זוגי טוב, שהיה נראה כבר כאילו הוא על כף היד, והתברר שהוא היה רק אשליה.ב. אולי גם כעס ועלבון, על זה שאת מתאבלת עדיין, והוא כבר לא שם.אבל את מבינה שבעצם גם זה, רק אישוש של מה שראית כבר קודם, שהוא באמת לא שם. זה רק עכשיו נמצא באופן גלוי.את צריכה זמן להחלים, והעובדה שגילית את מה שהוא עושה, במקום "להחלים", פוגעת בתהליך ההחלמה שלך. אם היית רואה אותו בטינדר בעוד שנתיים כשאתם לא בקשר, היית רואה זאת אחרת - אם אם זה היה צובט קצת. ואולי לא בכלל, תלוי היכן היית באותו זמן. והנה, אולי משהו אחר שצף כאן - שאת לא רואה לעצמך עתיד זוגי ברור. אולי להיפך. איבדת את הביטחון ביכולת שלך למשוך גבר מתאים אחר, ואיבדת את הביטחון שלך ביכולת שלך להימשך לגבר אחר.העובדה שאת עוקבת אחריו היא סימן לא טוב. קודם כל, כי היא לא עוזרת לך. שנית, אם את מנסה ליצור איתו קשר כשהוא לא רוצה שתעשי זאת, זה גם משפיל, וכן - בשלב מסויים זה גם יכול להפוך להטרדה. אחרי הכל, הטרדה היא העשייה, ללא שום קשר לסוג הקשר שהיה קודם. אם גבר שאת לא מכירה יתחיל לטלפן אליך, להשאיר הודעות - קוליות, מסרונים או פתקים על הדלת, זו הטרדה. ואם יעשה זאת גבר שהיית איתו בקשר זוגי או שהיית נשואה לו ורצית להינתק ממנו, גם זו הטרדה. אבל הצורך הזה שלך לעשות את המעקבים אחריו, ולנסות ולשנות את דעתו או להסביר או לקבל הסברים כשהוא לא רוצה לשתף פעולה, הם סימן לא טוב למצבך הנפשי. קשה לך, ואת במצוקה, ואת צריכה עזרה. חפשי אותה עם חברות, חפשי אותה עם בני משפחה, ועם כל מי שיש לך, ועם עיסוקים מעניינים. ואם אין לך מספיק, כדאי שתלכי לטיפול. חשוב מאד שלא תשקעי בזה, ושתצאי מזה כמה שיותר מהר, כי מחכים לך חיים, לי. הם היו שם, גם אם מה שהיה נקטע. חשוב שתמצאי אותם מחדש - לא את בן הזוג המסויים הזה, שלא היה לך בן זוג מוצלח, לא אמפתי, ולא אוהב מספיק. אלא למצוא את החיים שמחכים לך. וכן, גם את שמחת החיים שלך. סביר להניח שהם באותו המקום.