התמודדות עם פחדים ויוזמה אישית

שלום
ד"ר אורןהסיפור שלי הוא כזה:לא מזמן היה לי חבר, והיה לנו קשר נהדר, אך הוא היה חייב לטוס לחו"ל לתקופה מסויימת (לא ארוכה). חיכיתי בסבלנות שיחזור, אך חששתי שהוא לא יחזור "לבד". כך יצא, הוא חזר ועזב אותי, כי מצא שם מישהי אחרת. כך ניפרדנו.עכשיו יש לי חבר חדש. הוא חייל, ובגלל עריקות נכנס לכלא. כבר כמעט חודש עבר מאז שהוא שם, ועוד מעט צריך כבר להישתחרר. אך החששות שגם זה יחזור "לא לבד" לא עוזבות אותי. נכון שהוא בכלא, ונורא קשה למצוא שם בחורות כדי לפתח קשר, ואני יודעת את זה, אני מבינה את זה, אך החששות לא עוזבות אותי. עכשיו העיבירו אותו למחלקה שהוא לא יכול להתקשר כל היום, רק פעם אחת לכמה דקות. ולפני זה היינו מדברים כל היום. עכשיו שאנחנו מדברים פחות, התחלתי לחשוש. מה עליי לעשות? איך להיתגבר על זה? אני מנסה לדבר איתו על זה, והוא יודע על הסיפור עם החבר הקודם, אך כל פעם שאני מעלה את הנושא אנחנו רבים. מה עליי לעשות? אני לא יכולה להמשיך ככה הזנחתי את עצמי את החברים את הלימודים הכל.. כל היום אני חושבת רק עליו ושוב פעם, כל פעם שהוא לא מתקשר אני חוששת "איפה הוא??" מה עליי לעשות????

אנה יקרה,
אם זה יקרה שם, מכל המקומות, אז כנראה שאין לך שליטה על זה. הדבר היחיד שאת כן יכולה לעשות, זה להרחיק אותו על-ידי השלכת הפחדים שלך עליו. קל לי לומר לך שאת צריכה ללמוד להתגבר עליהם, וקצת קשה לבצע, אבל ברור לך שזה הדבר הנכון. נסי, בכל פעם שזה עולה, להעסיק את עצמך בדברים אחרים. התחילי "לכבוש" מחדש את כל העיסוקים שאיבדת בשל הפחדים שלך. נסי אפילו לתכנן זאת כמבצע כיבוש חדש של הצרכים שלך, שאסור לך לוותר עליהם, בכל פעם עוד שטח קטן. אחרת, את עלולה להפסיד גם אותו וגם אותך. את חייבת את זה לעצמך, ואת צריכה לאתגר את עצמך בכל פעם בעוד דבר קטן, ולהמשיך משם הלאה, לדבר הבא. מגיע לך, ואם תבחני את עצמך היטב, אני חושב שתגיעי למסקנה שאת גם יכולה, ברגע שתתחילי להיות יוזמת, במקום קורבן הנסיבות.