התמודדות עם עבר ביחסים

ד"ר חסון , שלום.אני בת 24, סטודנטית ועובדת במשרה מלאה.במקום העבודה שלי, פגשתי בחור אשר נפרד מחברתו לאחר שיצאו במשך שנה.הבחור אמר לי שאינו מוכן נפשית לקשר יציב ורק רוצה ידידות "עם חום".בהתחלה הסכמתי, כי חשבתי שגם אני יהנה,אבל לאחר מחשבה ארוכה הגעתי למסקנה שאני לא בחורה כזו ואני כן מחפשת קשר יציב. דיברתי איתו על הנושא, ועכשיו קשה לו אפילו לראות אותי בעבודה, בהתחלה היינו מדברים כל יום, כמה פעמים ביום,עכשיו אנחנו כמעט לא מדברים בכלל.איך אני יכולה להחזיר את הידיד שהיה לי לפני כן?

את יקרה,
אני מאד מבין את המצוקה שלך, ואת הקושי שלך להיות בנוכחותו כאשר זיכרון האינטימיות שהיתה בינכם עדיין חי ביניכם. אני חושב שזה בעיקר עניין התדמית שלך בעיניו, ואולי בעצם בעינייך. שכאשר את רואה אותו, את רואה את מי שיודע שהתמסרת ללא אהבה, ואפילו מתוך שיקול דעת מוטעה, ואולי אפילו מטופש (בעינייך). הפגיעה הזו היא שאת רואה כאשר את רואה אותו. כי הוא היחיד שיודע, ואולי "מבין".אני לא בטוח שגם הוא רואה זאת כך. יכול להיות שהוא איש משוחרר יותר, וחושב לעצמו רק: "ביג דיל, אז היא היתה איתי, היה לשנינו כיף, ועכשיו היא לא רוצה." ואולי הוא אפילו מכבד את זה.את רוצה לפתח יחסים אחרים, אבל אי אפשר למחוק את מה שהיה. אם יש לו התדמית הנכונה שלך, כאדם, ובעיקר אם הוא לא רואה במה שהיה את עוצמת הנאיביות שאת רואה בה, תוכלי, ביחסים של ידידות ביניכם, גם לתקן את הדרך שבה הוא רואה זאת מבלי לומר הרבה. פשוט, להיות מה שאת. הוא ילמד, עם הזמן, לתקן בראשו את הרושם הראשוני שאולי יצרת, מה שקל יותר אם, אכן, הוא לא רואה זאת באופן חמור כפי שאת רואה זאת, מה שמאד סביר.במילים אחרות, אני חושב שזה קודם כל שאלה של הראייה שלך את עצמך, ולכן לא רק שהתשובה תלויה בך, אלא גם אם את באמת חושבת שקשה לך, ושלא תוכלי לעשות זאת, אז ותרי, והשתדלי לראות אותו פחות.