התמודדות עם משבר זוגי - מה לעשות?

קודם כול תודה!יש לי ילד בן שנתיים וחבר קנאי הייתי קוראת לזה קינאה אובססיבית אני יפרט:אני אם הייתי בחנות לבדי אחר כך יש לכול הפחות 4 שאלות בן כמה היה המוכר?כמה זמן הוא טיפל בך?כמה כסף הוא לקח לך?האם היה משהו חריג...?זה מרגיז ברמות שאי אפשר לתאר אני מאוד אוהבת אותו והוא אבא של הילד שלי הבעיה היא שאני מרגישה כמו בלש וניחקרת לא כמו זוג רגיל שאוהב ויש אמון...כמה שאלות מיותרות?מי אתה בכלל אני חיבת לך דין וחשבון?כשאתה יוצא ניכנסים לך לנקבוביות כמו שאתה בחים אני לא שואלת כול כך הרבה שאלות. גם אם זה מאהבה לא רוצה את זה נימאס לי אם לא היה לי ילד ממנו הייתי עפה במהירות האור מהסיבה שחשד זה לא דבר בריא לשום קשר בטח ובטח לא ברמות שלו והרבה אנשים ניסו לדבר איתו וכלום לא עזר. ליעוץ זוגי אני בטוחה שהוא לא יסכים הוא בן אדם שתופס רק מעצמו חכם יש לו תפיסה בהרבה נושאים שונה מכולם.מה הכי נכון לעשות?בבקשה!

אלמונית יקרה,
את לא זקוקה לעצה כאן, של להישאר או לעזוב. אין לי כלים לדעת או לשנות עבורך את התנאים. הוא לא רוצה ללכת ליעוץ, אז לכי לבד. פשוט. יש לך הרבה מה לעשות ומה לשנות גם כאשר את הולכת ליעוץ לבדך, ולדעתי מאד חשוב לך גם שיהיה לך עוד מישהו מקצועי להתייעץ איתו, ולנסות לדעת בעזרתו מה הכי טוב לעשות, כאשר את נותנת לו את המידע על מה שקרה לך באופן מפורט.