התמודדות עם מצב רגשי מורכב

שלום
:)לפני שלושה שבועות התחלתי לצאת עם מישהו..הוא בן 23,אני בת 19. היה לי טוב ונהדר במחיצתו,כיף גדול,היה חיבור,משיכה מינית,נושאי שיחה משותפים ובקיצור כל מה שיכולתי לבקש.בשבוע הראשון שיצאנו תמיד כששאלתי אותו מה שלומו הוא אמר שבסדר אבל יש משהו שמפריע..הוא בן אדם סגור אז מפעם לפעם הוא יותר נפתח ולאחרונה הוא סיפר לי על בעיה רפואית שיש לו,כאבים נוראיים ברגליים שיש לו בחצי שנה האחרונה שגוברים עם הקור והולכים ומחמירים עם הזמן,הלך למליון ואחת רופאים ואף אחד לא ידע מה הבעיה ואיך לפתור אותה..מאז שהוא סיפר לי על הבעיה הזו הוא לא מפסיק לדבר עליה,כל שיחה שלנו כמעט עוסקת בדכאון שלו ובייאוש ובתסכול מהמצב שהוא נתון בו.הוא אמר לי שפעם הוא היה אדם הרבה יותר שמח,אנרגטי,פעלתן ועכשיו בגלל הבעיה הוא מרגיש שהוא עושה את הכל באופן גרוע,שהוא מסוגל להרבה יותר טוב,שהכרתי אותו בתקופה רעה שלו.וההתלבטות שלי כרגע רבה..מצד אחד יש בו הרבה צדדים שאני רוצה ורואה כחיוביים בבן הזוג שלי..מצד שני יש לו בעיה רפואית שהוא כל הזמן מדבר עליה..והסוג של דכאון הזה גורם לי לריחוק ממנו..אני מרגישה גם שאני לא יכולה לספר לו על הבעיות שלי כי הכל מתגמד לצד שלו..והוא גם נורא עסוק בכאב שלו ודי מעביר לי את התחושה הזאת..אני גם לא רוצה לשמש על תקן פסיכולוגית בקשר הזה..ואולי זה מעיד על חולשה באופי שלו?שהוא לא יכול להתגבר על הבעיה הזו ולתפקד כרגיל בלי להתעסק רק בה..אני לא רוצה לעזוב אותו מצד אחד..כי יש בו הרבה תכונות טובות..ומצד שני,אם הוא לא יפתור את הבעיה?ולנצח ידבר איתי עליה? אז אני אהיה במערכת יחסים עם אדם מדוכא ואשמש כפותרת בעיות במקום כבת זוג שגם לה יש את הבעיות שלה..ואולי מכל משבר שיבוא הוא יישבר? ואם תפתר הבעיה ותצוץ חדשה הוא יישקע בדכאון גם ממנה? אני לא יודעת מה לעשות...

מבולבלת יקרה,
את צודקת. את נכנסת לתהומות רגשיות לא פשוטות, שלו ובעקבות זאת גם שלך, ואת לא יודעת אם ומתי הוא יוכל לצאת מהקשיים שלו, ולכן גם אם ומתי יהיה לך גבר שיוכל גם לתמוך בך, ולא רק יזדקק לך. מצד אחד, לא הוגן לעזוב אותו רק משום שהוא במצוקה, ומצד שני, לצאת מזה עוד לפני שנקשרת אליו יותר מדי, יהיה קל יותר מאשר מאוחר יותר. את לא יודעת כמה זמן זה יימשך, ואיך הוא מתמודד או יתמודד עם זה בעתיד. זו החלטה שלך אם להישאר או לעזוב אותו. זו החלטה לא פשוטה, אבל את צריכה להחליט אם את יודעת להתמודד עם המצב הזה לאורך שנים, כי אולי זה יימשך כך, או שלא.

לאורך שנים בטוח שלא ארצה להתמודד עם מצב כזה..אבל לאורך תקופה קצרה כן..מה אתה ממליץ?כדאי לדבר איתו על זה? זה לא ילחיץ אותו? ואני גם לא רוצה להגיע למצב שהוא יעשה רושם של שמח כשמבפנים קשה לו

מיכל יקרה,
אני יכול להמליץ לך לקרוא שוב את תשובתי הקודמת. אבל ההחלטה בסיום היא שלך, כי אני לא מכיר לא אותו ולא את מצבו הנפשי ולא את מצבו הרפואי, ולכן אין לי פרוגנוזה (תחזית רפואית). אני חושב שהצעתך לדבר איתו היא הדבר הנכון. תצטרכי לעשות זאת בעדינות וברגישות, ולראות לאן הדברים הולכים.ובסופו של דבר, אם הבעיה הרפואית נמשכת, יכולים להיות שני מצבים: או שהוא יצליח להפגין שמחת חיים למרות הכאב, או שהוא יקטר הרבה וייכנס לדכאונות, ואת שניהם הגדרת כמצב שאינו רצוי. האם מצב ביניים כן יתאים לך? הרבה תלוי בכוחות הנפשיים שלך.