בגידה ומשבר אמון: מה עושים?

שלום.
אני בן 41, נשוי כ 16 שנה ואב לארבעה ילדים. לפני כשבועיים, אשתי גילתה במקרה התכתבות מינית עם מישהי שהכרתי באינטרנט (לא נפגשתי עימה מעולם וההתכתבות כולה היתה עניין של יומיים-שלושה של הכרות). כעת אשתי לא מוכנה לדבר איתי ואפילו לא מוכנה ללכת לטיפול או ייעוץ זוגי. היא טוענת שהיא כרגע פגועה מאד והיא חייבת חודשיים שלושה לפחות בכדי להבין אם היא רוצה להתגרש ואם כן, איך לעשות זאת כאשר בתקופת הזמן הזו, היא מעדיפה שנהיה מרוחקים (תחת אותה קורת גג) בלי לדבר ,בלי לתקשר ובלי שום זוגיות בשום צורה. יש לציין, כי יחסינו עברו עליות ומורדות במהלך השנים אולם השנתיים האחרונות קשות מאד באופן מיוחד עקב פשיטת רגל שאליה נכנסתי ומצב כלכלי קשה מאד בבית.אני מצידי לא מסוגל לחיות בחוסר וודאות הזו,במצב של חוסר תקשורת ובמצב של אולי לפני גירושין עד ש'הוד מעלתה' תחליט מה היא רוצה לעשות.אני לא יודע מה לעשות ואני שטוף בחרדה מהבאות (המחשבה על לאבד ולפרק את המשפחה) וסובל מדכאון בעקבות המצב כולו. בבקשה, עזרה

אלון יקר,
עושה רושם שאתה צריך לרצות אותה. אחרי הכל, הראית נכונות לבגידה. זה המינימום שהיא יודעת, ובעיניה יתכן שהיה יותר שאינך מודה בו - ואתה צריך להבין שבעצם מעשיך הפכת את האפשרות שהיה יותר מזה לאמת שלה, בין אם היא נכונה ובין אם לאו. זו האמת שאתה היא חיה: עם הנכונות לבגידה שלך ועם האפשרות היה יותר מזה, ושניהם קשים לה ועל שניהם יש לך אחריות. העובדה שאתה קורא לה "הוד מעלתה" מעידה על כעס שיש לך כלפיה, ועל הקושי שלך להיות רך יותר כלפיה כשהיא כועסת עליך וכשהיא מטיחה בך האשמות. והרי היא צודקת, נכון? אז אולי כדאי להסביר לה שאתה מבין שהיא צודקת, ולהכות על חטא. ו... להיות סבלני, לאורך זמן.העניין הוא שזה ישנה את שיווי המשקל שהיה ביניכם, וכנראה גם את יחסי הכוחות, ואולי זה קשה לך. אבל היות שאתה הוא זה שפגע בה, יתכן שתצטרך לשאת בתוצאות.הצד השני הוא שכדי שתהיו ביחד, זה יקרה רק אם מתישהו היא תקבל אותך ותהיה מוכנה לחזור לאינטימיות ולקירבה איתך, מה שקשה כאשר היא פגועה ממך וכועסת עליך. אתה אמנם יכול לעזור לה בזה, וחשוב שתעשה זאת, אבל גם היא צריכה לעשות מאמץ שכרוך במאמצים רגשיים רבים, וזה לא פשוט לעשות לבד. אם תלחץ עליה, היא תרגיש שלא למדת דבר, ותתרחק עוד יותר. זה לא תהליך פשוט לאף אחד מכם, ויעוץ זוגי בהחלט יכול לקדם את שניכם.אתה צריך להבין גם שבעקבות פגיעה שכזו, טבעי שעולים על פני השטח גם דברים אחרים שאינם עובדים היטב בזוגיות שלכם, ופגיעות שהיא מרגישה שנפגעה בעבר, ומעשים שהיא מרגישה שאינם הוגנים ושאין בהם שיתוף מלא או הוגן של שניכם. טבעי שזה קורה, וטבעי שהיא מרגישה צורך לשנות גם את אלה כדי להרגיש בנוח איתך מחדש. כל אלה דורשים איזונים מחודשים בין שניכם, ולכן ייעוץ זוגי חשוב.ואולי כדאי שתפנה אותה להתכתבות הזו.

העלת את הדברים באופן מדוייק.זה נראה בדיוק ככה, שינוי מוחלט בשיווי המשקל,ביחסי הכוחות .אני לא כל כך יודע מה לעשות בלי השיתוף פעולה שלה ואין לי מושג איך להתקדם מכאן ואיך להתנהג שמצד אחד להיות מתחשב ולתת את הזמן ולנסות אולי להשקיע יותר (למרות שמטבעי, אני בעל ואבא ושותף מאד מסור ופעיל בכל מה שקשור בבית..מכביסות ועד בישולים) אבל מצד שני, לא להפוך ולהיות סוג של 'סמרטוט' שעושה הכל כדי לרצות אותה...

אלון יקר,
מה שכתבתי עלה מתוך רוח הדברים שלך, וגם די טבעי במצבים דומים. אני חושב שהפגיעה שנפגעה היא כזו שתחייב שינוי באיזונים ובשיווי המשקל שהיה, אבל אולי לא כזה שאתה חושב. אתה לא אמור להיות "עבד נרצע" כדי לרצות אותה. אבל היא צריכה לדעת שאתה רוצה בה, ובעיקר, בעיקר - שאתה יודע להקשיב טוב יותר לה, כאדם, ממה שהיה קודם. אם תעשה את זה, שיווי המשקל ישתנה מעצמו ובאופן טבעי. כפי שכתבתי, כנראה שגם עניינים אחרים שהיו ביניכם צפו אצלה בעקבות הגילוי הזה, וצריך להבהיר ולברר גם אותם, כדי שתרגיש שיש לה פרטנר קשוב ואוהב.אם היא מסרבת ללכת ליעוץ זוגי, אני חושב שהכי נכון בשבילך ובשבילה שתתחיל ללכת ליעוץ זוגי לבדך, ואמור לה את זה. ובצד זה אמור לה גם שאתה מתכוון ללמוד להבין אותה, את הכשלים שהיו לכם, ואיך עושים זאת טוב יותר, ותשמח שהיא תצטרף ליעוץ ברגע שתרגיש שנכון לה. חשוב שתרגיש שהדלת פתוחה כל העת, ושתדע שאתה רוצה.ואל תפחד להראות לה את ההתכתבות הזו, למרות שכתבת בה דברים לא קלים - הם חלק מהפתיחות ומהעבודה ששניכם צריכים לעשות כדי להגיע לזוגיות שתהיה טובה לשניכם.