התמודדות עם מועקות וראיית העתיד

אכן -זה דבר שבאמת קשה לי - להאריך מבט בעיניהם של אנשים.אני מבטיחה לנסות את זה החל מהיום. ( קראתי את התשובה רק היום ).אבל - האם זה מה שיעזור להעביר את התחושות הקשות שפוקדות אותי כשאני לבד? ( בקימה בבוקר ולבד בלילה ) ?את המועקה הבלתי נסבלת הזאת?המועקות האלה הן אלה שאני לא מבינה. למה זה ממשיך??שמעתי שבן זוגי לשעבר כבר מצא לו מישהי אחרת והוא איתה והדבר הכניס אותי שוב לסחרור לא קטן.אני רוצה גם ללכת לייעוץ מקצועי.כיצד להעביר את הבעיה ? האם זה משהו פיזיולוגי ? האם לדעתך אני צריכה לקחת איזושהי תרופה לתקופה מסויימת שאולי תוציא אותי מהתחושות הגרועות האלה?פשוט - החזרה לשיגרה הקודמת לאחר שהייתה לי זוגיות קשה לי ואני מוצאת את עצמי מתרפקת על זכרונות העבר ולא ממשיכה הלאה בחיי.

גילה יקרה,
נסי לראות איך את מתמודדת עם הארכת מבט, ותגידי לי בעוד שבוע שבועיים, איך מגיבים אלייך. אולי החיוכים שתקבלי יקלו עלייך גם בעניין המועקות, אפילו אם אין בהם שום מחוייבות. לחיוך יש שדר של אופטימיות ושל יצירת קשר גם אם הוא קשר לרגע, וזה יכול להקל עלייך לראות את העולם באופן קצת יותר חיובי, וכך גם את עצמך בתוכו.המועקות הן תוצאה של תחושת הבטחון העצמי שלך, והתחושה שקשה לך לראות עתיד טוב יותר. הליכה לטיפול מקצועי אמורה לנסות ולהדריך אותך בראיית מקומך בעולם מנקודת מבט אופטימית יותר. מועקה היא תמיד עניין פיזיולוגי (הורמונים ונוירוטרנסמיטורים במוח), אבל לא פעם אפשר להפטר ממנה בעזרת שינוי התנהגותי, חברתי או חשיבתי. תרופות יכולות לפעמים להקל, והן ניתנות על-ידי פסיכיאטר. לפי מה שאת אומרת, את מאריכה בטחינת העבר, ואני חושב שזה מקשה עלייך להסתכל קדימה. שכן, את מחפשת את הטעויות שלך, ובוחנת אותן שוב ושוב, ומאבדת בטחון ביכולת שלך לקרוא את המפה החברתית ואת בן הזוג שלך, או ביכולת שלך לשמור עליו, במקום להתחיל לתכנן את צעדייך קדימה, לסמן לך מטרה, ולהתחיל להתקדם לשם. אם את מרגישה שאת זקוקה לעזרה חיצונית כדי להתחזק, לכי לטיפול.