התמודדות עם כעסים בזוגיות

היי מקווה שאצליח להעביר קצר ולעניין ולא להשמע מפונקת או מתלוננת סתם..
אני נשואה 5 שנים לבעל שאני אוהבת ורוצה להשאר נשואה אך קשה לי מאוד איתו מאחר והוא בן של אמא
בתחילת הקשר עוד לפני הנישואים חשדתי שהוא הומו כי לא היה מיני והיו סימנים שונים ממה שהכרתי בזוגיות וגם כי מעולם לא היתה לו אשה ונראה טוב ואופי טוב.
יש לנו תינוקת ומאז הלידה לא נחתי ואני שוב בהריון והוא בסיכון כמו הראשון אז יש לי המון מתחים ולחץ כבדים מאחר והילדה היא אחרי 5 הפלות ומפחדת שלא אאבד את הילד. בעלי רצה לנסוע לקנדה )שוקלים לעזוב לשם) ויש לי סבא וסבתה שמאוד התגעגעתי אליהם והרופא שלי לא התלהב אך בכל זאת נסעתי בשביל בעלי( לא רציתי לעשות נגד הרופא ונגד ההריון) בעלי הציע שאמא תצטרף כד יש״תעזור לי״..... טעות חיי שהסכמתי! יש לו אמא ולא אבא אמא עם איזשהו תסביך אדיפוס ובעיות משלה שהשליכו על הטיול כל מקום שטיילנו ביקשה שבעלי יראה לה איפה השירותים כי מתביישת לבד?!?! היא בת 60 פחדה להיות לבד לכן לא נתנה לנו דקה להיות לבד כככככלללל הטיול היא היתה נטל יותר מאשר עזרה ואני נכנסתי לתסכול... מעבר לזה ראיתי את סבא וסבתה שלי 5 ימים בלבד והשאר ק10 ימים המשכנו לוונקובר כי לשם בעלי רוצה לעבור ומה גיליתי?!?! - אין לי תמונה אחת מסכנה מזכרת (אוליאחרונה) מסבי וסבתי אלא כככככלללל התמונות הם של אמא של בעלי איתם והתינוקת!!! לא שמתי לב שהוא צילם אותה כל הזמן ולא אותי מההתרגשות של לראות אותם... חזרנו אתמול לארץ אחרי שהטיול היה מזזזזזעעעעזזזעעע ונורא! התינוקת איבדה הכרה זמנית מתופעת של עליית חום גוף פתאומית היא חולה) וזה קרה בקו קשם הראשון ולאחריו (אחרי הבית חולים) המשכנו עוד שני טיסות (טראומה מטיסות וכאשר אני פוחדת לטוס ובהריון) הטיול רוקן אותי נפשית ראיתי דברים שהכתיבו וצערו אותי לא היה לי רגע לבד עם עצמי או עם בעלי ואני בוכה מאתמול כי לא יכולה לעבד את התסכול שלי.. אני רוצה חופש מהחופש רוצה חופש מהמתחים התסכול והעצבים ואין לי....
איך לעשות שלא אוציא על בעלי?! אני מפחדת שלא יחמיר קשר אבל אני מתוסכלת שהוא הלך שבי אחרי אמו ולא אחרי שאני אשתו!
דברתי עם בעלי וטוען שמבין טל לא חושבת שהוא מסין
עד כמה אני מתוסכלת ... אני לא מפונקת אבל אני רוצה חופשה רק עם בעלי והילדה.
טעות חיי שהסכמתי להצעה שלו להביא אמא כזו בעייתית ושאלתי אותו
אם לא ידע שזה מה שיקרה כי זאת אמא שלו והוא זה שמכיר אותה יותר...
כן היה ארוך בסוף אז סליחה אשמח מאוד למענה...
תודה לתשומת הלב ויום מקסים,
מיקי

מיקי יקרה,
למרבה המזל, כפי שאני מבין אמו לא כל הזמן אתכם, כך שהבעיה העיקרית היא שאת נשארת עם כעסים, יותר מאשר בעייה ממשית ויומיומית. אני מניח שבדיוק בגלל זה אני מקבל ממך מסר ברור שאת לא רוצה להיפרד ממנו, את בעיקר מרגישה צורך עז לשתף את הסיפור הקשה שעברת, את עצמת העלבון שחווית, ואת הקושי הפיזי והמעשי שהיו לך ולילדה שלך.אלא שבסיומו של המכתב, לא ברור לי מה את רוצה. האם כל מה שאת רוצה הוא חופשה לבד עם בעלך והילדה? - מה הקושי? הרי אפשר לעשות זאת בארץ ללא טיסה. דיברת איתו על זה?ואולי את שואלת - איך אני מצליחה לשמור את כל התיסכול הזה בפנים? עזור לי. זה משהו שלא קל לעזור לו במסגרת של פורום שאלות ותשובות. יותר קל לעשות זאת בטיפול מסודר, בין אם יהיה פנים אל פנים או מרחוק, ואפילו במסגרת של פגישה חד פעמית של שעה (ראי קישור לייעוץ טלפוני חד פעמי), שאולי יעזור לך לפרוק ולקבל קצת טיפים איך להכיל ואיך לומר דברים באופן שלא יפרק לך את הקשר הזוגי, וגם באופן שלא תשאי איתך את הנטל הרגשי הזה לאורך זמן. אני מתרשם שאת אוהבת את בן זוגך, ושאת חושבת שהוא אדם טוב. ואולי את צריכה לחשוב על החלקים האלה יותר. במסגרת הפורום, קשה לומר לך הרבה יותר, מאחר שכדי ללכת איתך במחשבה רחוק יותר בעניין ההכלה שלך, אני צריך לדעת יותר על הטוב ועל הפחות טוב.