התמודדות עם כאב ויושר בזוגיות

אני בת 27, נמצאת בזוגיות מאוד טובה כ3.5 שנים עם בן אדם מדהים, נשואה עם תינוק בן חודשיים. לאחרונה אנו בתקופה מעט קשה כיוון שנולד לנו ילד ואני צריכה להמשיך לעבוד במקביל ויוצא שהזוגיות נדחקת לפינה וכמעט לא יוצא לנו לעשות דברים ביחד.ודווקא בתקופה זו, העליתי בזכרוני משבר מן העבר, שמאוד מטריד אותי בימים אלו:בתחילת הקשר, לאחר חודשיים ביחד, בעלי (אז - חבר שלי) טס מטעם העבודה לחודש. בדיעבד, לאחר שהיינו ביחד קרוב לשנה, הוא סיפר לי לי שבאותה נסיעה הוא בגד בי עם מישהי אחרת. הוא אמר שהוא לא ראה את הקשר שלנו בתור דבר רציני בזמנו (למרות שבעי שלי זה כן היה רציני) וזו הייתה מעידה, והוא חייב לספר לי על כך משום שהוא לא רוצה שיישארו בינינו סודות. הייתה בינינו על כך מריבה ענקית שבה כמעט נפרדתי ממנו, אולם בסוף נשארנו ביחד לשמחתי (היום אני יודעת שבחרתי טוב..).חשוב לציין שהוא לא סיפר לי בדיוק את הפרטים, אלא רק שהייתה 'בגידה', וגם אני לא שאלתי, למרות שזה סקרן אותי. עד כה, הדבר נותר בגדר 'משבר הטיסה' שמידי פעם אנחנו נזכרים בו ומדברים עליו ..משום מה - לפני כמה ימים הפיסבוק של בעלי היה פתוח במחשב, נזכרתי בעניין הזה, ומצאתי הודעות שהוא התכתב עם הבחורה הזו. ההודעות מאוד פגעו בי. בדמיוני העניין הזה היה רק סטוץ ללילה אחד, בלי שום קשר נוסף, ופתאום גיליתי שהוא ככה"נ נפגשו כמה פעמים וגם התכתבו כמה פעמים, והוא אף ביקש ממנה לשלוח לו תמונה סקסית שלה.אני לא יודעת איך פתאום נזכרתי בזה ולמה דווקא עכשיו החלטתי לחטט בפיסבוק של בעלי, אבל מאז זה ממש מטריד אותי. כמו כן - ראוי לציין שאני לא רוצה להגיד לבעלי שחיטטתי בפיסבוק שלו כי אנחנו מאוד מכבדים את הפרטיות אחד של השני ודבר כזה בעיניו (וגם בעיניי) הוא נוראי.אז אני לא יודעת איך להעלות את זה, ואם בכלל כדאי עכשיו להיכנס שוב למשהו מהעבר, דווקא בתקופה שהיא יחסית קשה לנו. מצד שני, זה לא מפסיק לשגע אותי, ואני רוצה להבין בדיוק מה היה שם ומה הוא חשב לעצמו. (אני גם רוצה לציין שאני בטוחה ב100% שמאז הוא אף פעם לא בגד בי - זה לא מה שמטריד אותי) .אשמח לעצתך בנושא, ל'

ל' יקרה,
קל אולי להעלות מכאובים מן העבר כאשר קשה ולוחץ יותר. לפעמים רגשות רעים אוהבים להצטופף ליד רגשות רעים אחרים.מצד שני, אפשר לראות גם משהו מאד חיובי ממה שהיה, וזה שאישך רואה לעצמו חובה להיות איתך ישר עד הסוף. הוא מעד אז, וסיבותיו איתו. עכשיו, את היא זו שמעדה, אבל כמו שאני מבין ממך, קשה לך לגמול לו באותה מידה של יושר. אני מבין את הסיבה שלך, כי את יודעת שזה יביא למריבה גדולה כי לא היית בסדר. יחד עם זאת, הוא גם כן ידע שהחשיפה שלו תביא למריבה, ובכל זאת החליט להיות גלוי איתך. אני לא יודע אם זה היה טוב או לא, אולי זה היה קצת אגואיסטי, כדי להקל על עצמו. אני לא יודע מה את חושבת על זה. האם נכון שדיבר איתך על זה? האם נכון יותר היה להדחיק ולהמשיך הלאה?כאשר הלכת לחשוף יותר, מן הסתם היה די צפוי שיכאיב לך יותר. וגילית שגם אם חשף, לא סיפר לך את הפרטים. ואולי טוב שכך, שכן לו היה עושה זאת, כבר לא הייתם ביחד. עכשיו, אני חושב שאת צריכה לחשוב מה המטרה שלך. האם היא להיות ביחד? האם היא ליידע אותו שהוא הכאיב לך? - כי המטרות הללו לא בהכרח יכולות להתממש ביחד. כדאי שתחשבי היטב גם מה את רוצה להשיג.אני מבין את הכאב שלך, אבל אולי יש פתרונות אחרים מאשר לדבר איתו על זה. ממילא את גם לא יודעת איך. אלא שהכאב של פרטי הגילוי קשה לך מדי. אתם שלוש וחצי שנים ביחד, נשואים ועם תינוק בן חודשיים. את לא רוצה לפרק את זה. אולי לא חשבת על זה, אבל נדמה לי שמה שקורה לך עכשיו נכנס לקטגוריה של דיכאון לאחר לידה, גם אם הוא מוסווה אצלך כרגע תחת כותרות אחרות. לכי לטיפול פרטני. זה חשוב.