התמודדות עם טראומה וחרדות

אני עומדת כרגע במעין פרשת דרכים וזה גורם לי להרגשה מאוד קשה.. נתחיל מההתחלה לפני כ5 שנים ילדתי ילד בחודש 7 הוא נולד לא נושם ועשו לו הנשמה. בגיל 9 חודשים איבחנו אותו עם שיתוק מוחין. מאז אנחנו מטפלים בו במסירות ודואגים לו מאוד. באף אחת ממהתקופות האלו לא האשמתי את עצמי במצבו... לאחרונה התחלנו לדבר על ילד נוסף. אני יודעת שזה יעשה טוב לכולנו. מאז ההחלטה כבר חצי שנה אנחנו מנסים אך זה לא קורה. אני מרגישה שאני מאוד חסומה ובאיזה שהוא מקום נמצאת לבד. פתאום אני מרגישה אחריות ענקית עלי. כלומר שאם שוב פעם יקרה משו? מה אפשר לעשות? ממש קשה לי.

חן יקרה,
כשקורה משהו רע, ובעיקר כאשר זה חשוב מאד, אנחנו עוברים טראומה. ואחד הסימפטומים של הטראומה, הוא החשש מלעשות את מה שעשינו, שגרם לטראומה. אם עברת תאונת דרכים במכונית, הסיכוי שתעברי אותה שוב הוא בדרך כלל לא גדול משל כל אדם אחר. אבל הפחד גדול יותר. כך זה כנראה גם אצלך. אם את רוצה לוודא, דברי עם הרופא שלך, ואם הסיכוי שזה יקרה שוב אכן גדול באופן משמעותי אם זה קרה כבר פעם בעבר. הניחוש שלי הוא שזה לא, אבל אני לא רופא. בדקי זאת (ואולי כבר עשית זאת). זה לא אומר שהחרדה תקטן. השלב הבא, הוא להחליט ללכת לטיפול בחרדות.ברור שקשה לך, ברור שיש רגשי אשם, בין אם זה משהו שעשית ובין אם קבלת ההחלטות שלך אינה קשורה לזה כלל. לא האשמת את עצמך עד עכשיו, אבל עכשיו הטראומה חוזרת, ואת צריכה לטפל בה. אין סיבה שבגללה תוותרי על עוד ילד, או שתכיני את עצמך ל"כישלון" עוד לפני שיש באמת בעיה (ואולי בגלל זה את חסומה רגשית, כדי להגן על עצמך), או שזה ישפיע באופן כלשהו על היחסים שלך עם ילד חדש, כי לא תהיי מוכנה לכך נפשית. טפלי בעצמך, והקלי על עצמך. זה ייקח קצת זמן, אולי, אבל תוכלי לצאת מזה הרבה יותר חזקה.