חרדות בן זוג: מה עומד מאחורי?

לד"ר אורן חסון שלום,בן זוגי ואני ביחד כשנתיים ואנו בני 34, אני גרה עם ההורים והוא לבד.מתחילת הקשר הפריע לו שאני עדיין גרה עם הוריי ולכן, לטענתו מערכת היחסים בינינו לא תתקדם כל עוד אני גרה איתם..הוא הציע שאני אשכיר דירה לבד והוא ימשיך לגור בדירה שלו וככה הוא יבחן את העצמאות שלי.. ואולי עוד חצי שנה/יותר אנחנו נעבור לגור ביחד, אם בכלל...האם זה נראה לכם הגיוני או שהבחור סתם מפחד ממחויבות איתי? מה עלי לעשות??

לירון יקרה,
לבן זוגך יש חרדות מסויימות, והוא מנסה לפתור אותן דרך טלטלה שהוא רוצה שתעברי. גם אם כוונותיו באמת טובות, אין ספק שהיה רצוי לו הוא לא היה כזה. הטלטלה הזו מיותרת בשבילך. בשבילו, היא כלי להוריד חלק מהפחדים שלו. האם זה שווה? האם זה יעבוד? - אין לי מושג, כי אני לא יודע עד כמה הוא באמת רוצה, או עד כמה הוא רוצה לראות כמה כוח יש לו עליך לפני שיחשוב עליך ברצינות. ובעצם, מה הכי מפחיד אותו? העצמאות הכלכלית או היכולת לנהל משק בית (ניקיון, בישול, קניות, כביסה)?כך או כך, רצוי מאד פשוט להוריד את זה מסדר היום. אחרי הכל, בדרכו, את לוקחת עליך בעצמך מעמסה כלכלית, והוא לא מסכן דבר. אם זה חשוב לו, שיממן לפחות חצי מזה, לא? לכן דעתי היא שהכי נכון זה פשוט להוריד את זה מסדר היום. לגמרי. ואולי הכי נכון זה לומר: יש כאן עניין כלכלי, שבגללו אני אצל ההורים (ואת זה מן הסתם אמרת לו). אם הוא חושש שאת בזבזנית ולא יודעת להתנהל כלכלית, אולי יפחיד אותו אם תגידי לו את מה שמתבקש: "אם זה מאד חשוב לך, ממן בבקשה חצי מהעלות, כך שהסיכון הכלכלי יהיה מחולק בינינו" (וגם זה, אם אין ביניכם פער כלכלי גדול מאד לטובתו, כי אז אולי ראוי שהוא ישקיע יותר כי הסיכון שלך גדול יותר בחלוקה של פיפטי-פיפטי). כך שאת צריכה אולי להיות זהירה עם הצהרה שכזו. אבל אם הוא לא מוכן, ואם זה לא על הפרק, אז שיעבור בבקשה לנושאים אחרים, כי מבחינתך, חד משמעית, הנושא הזה אינו רלוונטי. אם לא תעסקו בזה, יהיה לכם יותר זמן לדבר על דברים אחרים, ותבדקו את היכולת הזוגית שלכם בדרכים אחרות. אחרי הכל, אם אתם שוקלים חיים משותפים, הוא צריך יותר לראות אותך חיה איתו, ואיך השותפות הזו עובדת, יותר מאשר לראות איך את מסתדרת לבד, לא?יש בהורדת הנושא מסדר היום מידה מסויימת של סיכון, אבל אם הוא יישאר גם בהמשך תקוע בנושא הזה, אז אולי יהיו לך בעיות איתו גם בנושאים אחרים. צריך ללמוד להתמודד עם מצבים כאלה בשיחות ובריכוך, ואולי אפילו ברוך, יותר מאשר להכנע להם.

לד"ר אורן חסון שלום,תודה רבה על התשובה המהירה.ואכן, אתה צודק הוא מפחד מהרבה דברים בקשר אבל, קצת קשה לי להגיד לו את מה שהצעת מכיוון, שהוא כרגע מנסה להראות לי שהוא הפעם אכן רציני ולכן, הוא בחר להיעלם כדי לחשוב כביכול ושאני אחשוב על בקשתו. מה עלי לעשות האם הפתרון הוא לרצות אותו?

לירון יקרה,
אמנם שאלתי מה הכי מפחיד אותו, אבל ענית לי על מה שהכי מפחיד אותך. ומתוך שתי האפשרויות, של פרידה ממנו או להיות עם בן זוג שמפעיל מניפולציות כוחניות (כי את תהיי היחידה שמשלמת את מחיר ה"בדיקה" שלו), את פוחדת יותר מהפרידה ממנו. ואם זה אכן המצב, אז כנראה שהפיתרון הוא לרַצּוֹת אותו. אחרת היית מחפשת פתרונות שהם קרובים יותר לתשובתי הקודמת.אני יודע שזה קשה, ומפחיד, אבל כמו שאמרתי, תלוי מה מפחיד יותר, ואיך מקבלים אומץ כדי להשיג דברים שאת חושבת שצריכים להיות בזוגיות שלך. כפי שכתבתי, יש בזה סיכון, והרבה ממידת הסיכון הזה תלוי גם בדרך ההתנהלות והדיבור שלך איתו.לו היה לך קצת יותר זמן (אני מתרשם שאת מרגישה שסד הזמן לוחץ עליך ואת צריכה תשובות מיידיות), יתכן שהדבר הנכון הוא ללכת לייעוץ לבדך, למספר פגישות, לדבר על זה, לבחון את התקשורת שיש לך איתו ואת הדרך שבה את אומרת או יכולה לומר דברים, לו ואולי גם לאחרים, וללמוד להגיד לו את מה שאת רוצה בדרך שהיא פוגעת כמה שפחות, אבל גם כנועה פחות, ומסבירה יותר, ומבהירה טוב יותר את עמדתך. בתקווה שיש מי שיידע להקשיב בצד השני.את מוזמנת גם לנסות את האפשרות לשיחה טלפונית איתי (ראי קישור כאן), שהיא יותר מייעוץ כאן בפורום, ואולי אוכל לתת לך כיוונים למחשבה או עשייה, למרות שזה פחות מתהליך מסודר של מספר פגישות תוך כדי שיחות איתו.