התמודדות עם חרדה בזוגיות

שלום.
אני לא יודעת מאיפה להתחיל..... אני בת 28, בעלי בן 30. לפני כחודש בעלי הודיע לי שהוא לא יכול יותר להמשיך ככה והוא עוזב את הבית. אני לא אגיד שזה בא לי בהפתעה שיש לנו קשיים, אבל ממש לא ציפיתי שככה הוא יפתור את הבעיה ויעזוב את הבית. אנחנו יחד 8 שנים ונשואים כמעט 5 שנים. אין לנו ילדים, וכבר מעל 3 שנים אנחנו בטיפולי פוריות. כמו כן, אציין שלפני כתשעה חודשים נקלטתי להיריון והייתה לי הפלה. כאשר בעלי הודיע לי שהוא עוזב את הבית לא ידעתי איך להתמודד עם זה וניסיתי להחזיר אותו בכל צורה אפשרית. בהתחלה הוא טען שהוא צריך פסק זמן ולקחת זמן לעצמו. לא הייתי מסוגלת לתת לו את הזמן הזה והמשכתי להתקשר אליו ולהיפגש איתו. לאחר מכן הוא אמר לי שהייתה לו מישהי אחרת. כמובן שאני מאשימה את עצמי כי היו לנו בעיות גם בקטע המיני. זה גם לא גרם לי לכעוס עליו. השבוע הוא כבר הודיע לי שזה לא פסק זמן אלא פרידה. שאנחנו נישאר חברים ונמשיך לדבר בטלפון אבל מבחינתו הוא לא רואה סיכוי שנחזור. הוא לא מוכן לשמוע על ייעוץ זוגי וטוען שהוא קיבל את ההחלטה. כמו כן אציין שהוא מאוד מאוד מבולבל ברגשות שלו. הוא לא יודע אם הוא אוהב אותי, הוא לא יודע מה הוא רוצה. הוא טוען שזה לא קשור אליי אלא לדברים שעברו עליו בשנה האחרונה. הצעתי לו ללכת לטיפול לבד כדי לפתור את זה וגם את זה הוא לא מוכן לשמוע. אני מצד שני מאבדת את עצמי. אני לא מסוגלת לאכול, לישון, לעבוד. בוכה המון. זאת פרידה ראשונה שאני חווה והוא הראשון שלי בכל המובנים. הוא טוען שהוא לא רוצה להתגרש רשמית כי אין צורך בכך אבל הוא יבין אם אני ארצה. אני מרגישה אבודה. אני מרגישה שהחודש הזה הרסתי הכל עוד יותר. שלא הייתי מסוגלת לתת לו את הזמן שביקש. שגרמתי לו להתרחק עוד יותר. אני מאשימה את עצמי בכל מה שקרה, למרות שהוא טוען שאני לא אשמה. הוא מאוד מבולבל ואני רואה ומרגישה את זה שהוא מבולבל. לא יודע מה הוא רוצה. אני מרגישה שזה לא פייר לזרוק לפח 8 שנים בלי לנסות לפתור את הבעיות ולטפל בהן. מצטערת שהסיפור כזה ארוך...... מה אני צריכה לעשות?!

אובדת יקרה,
את במצב מאד עדין ומאד מורכב, שבו את מצד אחד חרדה שהוא ייעלם לך, ומצד שני את לא יכולה לעשות הרבה ופוחדת ללחוץ כדי שלא להזיק. במורכבות הזו, קשה לומר לך משהו חד משמעי לגבי דרך עשייה. אפשר לומר לך להמשיך ולהשאיר את הדלת פתוחה, ולתת לזה זמן. אבל במשך הזמן הזה יש הרבה דינמיקה מתחת לשטח, שלא לדבר על העולם הרגשי הלא פשוט שלך עכשיו, שעובר טלטלות רבות. כך שגם אם העצה הכללית הזו שיעצתי לך היא נכונה, היא מאד לא פשוטה ליישום, כי היא דורשת עדכון שוטף בפרטים, לפי מה שקורה. אני יכול לומר לך לנהוג באיפוק ובחוכמה, אבל זה מאד קשה עם הטלטלות הרגשיות שאת חווה, וכך או כך אין הבטחה שזה יצליח. וכל אי הצלחה קטנה, תטלטל אותך עוד ותקטין את הביטחון שלך שאת יודעת מה את עושה, ושאת מקבלת החלטות נכונות.אני לכן מציע שבכל זאת תלכי לטיפול בעצמך. כדי שתחזקי את עצמך, מה שיעזור לך גם בתהליכי קבלת החלטות בהמשך, ושתדעי להתמודד עם כל תוצאה שלא תהיה, בדרך שתהיה טובה לך. התנאים שלפיהם חיית משתנים עכשיו, ויותר מאשר קודם (והרי גם קודם היו לך שינויים משמעותיים, בציפיות ובדברים שקרו), ולכן יתכן מאד שעזרה כזו תועיל לך מאד, גם לכוון אותך לנסות ולחדש את הקשר איתו ולנווט נכון את היחסים העתידיים ביניכם, וגם, אם זה מה שנותר, לבנות את עצמך מחדש, ולהשתקם.

תודה על תשובתך. פניתי ליועצת בעצמי.
אני לא יודעת מה הדברים הנכונים לעשות. אם בהתחלה בעלי ביקש פסק זמן והיינו בקשר וונפגשנו (הרוב ביוזמתי) ועדיין הייתה תקווה מפני שהוא אמר שהוא פשוט צריך זמן. אז עכשיו מבחינתו זה פרידה. הוא נשאר בדירה ואני עברתי להורים. הוא הוריד את כל התמונות שלנו מהקירות. הוא נכנס לעצמו ואני אובדת עצות. אני בשבועיים האחרונים לא מתקשרת ולא יוצרת קשר. הוא כל כמה ימים מתקשר לדבר על דברים ״טכניים״. חשבון בנק וכו. קשה לי מאוד להבין מה הדבר הנכון לעשות. קשה לי מאוד לשחרר. קשה לי להסתכל למציאות בעיניים ולחשוב שאולי זה הסוף. למרות שעמוק בפנים אני עדיין מאמינה מאוד שבשלב מסויים אנחנו נחזור. אני ממש נלחמת בעצמי כל יום וכל שעה לא ליצור איתו קשר. יש לי שינויים דרסטיים במצבי רוח, אני בוכה המון, אני לא מוצאת את עצמי....... איך ממשיכים?

אובדת יקרה,
עשית יפה כשהלכת לייעוץ. אני רק מקווה שאת עושה את זה עם אשת מקצוע. אם זה המצב, את לא צריכה אותי. את צריכה אותה. דברי איתה על השאלה איך ממשיכים. היא תכיר אותך, תדברו הרבה ביחד, והיא תוכל לכוון אותך. אם את פונה אלי למרות שפנית לייעוץ מקצועי, הרי זה משום שאיבדת סבלנות, וכנראה משום שאת חושבת שאת מאבדת זמן יקר. אבל היא מכירה אותך טוב יותר ממני, מכירה את הסיפור שלך טוב ממני, ומכירה את בן הזוג שלך דרכך טוב ממני. אם היא אשת מקצוע, כרגע את צריכה לדבר איתה, כי היא יכולה להועיל לך הרבה יותר ממני.