התמודדות עם זלזול בן זוג

שלום
!אני נשואה כבר למעלה מחצי שנה.היחס ביני לבין בעלי מאוד טוב.יש בינינו אהבה וכימיה וכו'.אך למרות הכל הרבה פעמים אני נפגעת ממנווזה יכול לקרות גם אם הוא בכלל לא מתכוון.אני בעיקרון לא פגיעה באופי שלי אך מאז החתונה הבנתי שאולי נהייתי כזו.ישנם "יציאות" ומשפטים שאני פתאום רק ממנו לא מקבלת ונפגעת,ממשהו אחר לא נראה לי שהיה מזיז לי כ"כ.הפגיעות "הקטנות" האלו מציקות לי מאוד בלב ומציק לי שזה קורה לי!אני מנסה לצאת מזה, אך משהו פנימי מונע ממני לוותר ולהבין שלא הייתה כוונה רעה.אני רוצה לצאת מזה ולדעת להבדיל ממה צריך להיפגע ועל מהצריך להבליג.מציק לי שאני כזו, אך אני מרגישה שזה לא ממני, זו לא אני!!!אשמח מאוד לקבל עיצה בנידון.תודה!!

פלונית יקרה,
אני מבין את התסכול. את רואה עצמך כאדם נוח לבריות, שלא נפגע בקלות, ולפתע את מרגישה שאת משתנה לנגד עינייך, והופכת להיות רגישה. ואולי בצדק...יכול להיות שבן זוגך זקוק לתחושה של שליטה ודומינניטיות. בדרך כלל ביטוי של חוסר בטחון מסויים, בין אם ביחסים כלפייך, ובין אם ביחסים עם כל העולם, ואת פשוט זו שקרובה יותר. לכן, כשהכל בסדר, הוא מביא יציאות קטנות המבטאות לגלוג או זלזול, שעוזרות לו להרגיש טוב עם עצמו. כלומר, הוא הדומיננטי, שמותר לו, מדי פעם, לומר משהו שאמנם פוגע בך, אבל לא משהו מאד משמעותי. לכן גם קשה לך להתלונן, כי זה נראה לפעמים ילדותי וקטנוני, נכון? אלא שהסיכון הוא בכך שאם זה מה שקורה כאשר אין ביניכם קונפליקטים משמעותיים, מה יקרה כאשר יהיו?לא קל לעצור את זה כבר עכשיו, כי ברגע שאת מדברת על זה, הדברים הקטנים מועצמים לדברים גדולים, ומעכירים את היחסים. אבל את צריכה בכל זאת לדעת לשים לזה גבול. ואולי פחות בדרך של כעס, כשזה קורה, אלא יותר בדרך של עלבון. להתרחק ממנו קצת, לעכל, ולומר לו אחר-כך שאת אוהבת אותו עד כלות, אבל שמה שאמר פגע בך. שילמד שאת רגישה. ואל תצרי או תתני לו ליצור מזה ויכוח. רק העבירי מסר. ויכוח יגרום לו להתחפר בעמדתו, מסר ישאיר אותו עם האפשרות לחשוב על זה, וזה כל מה שאת רוצה.