התמודדות עם זוגיות: שינוי מחשבה

שלום
אני חי וגר עם בת זוג כבר למעלה משנתיים, (מכירים למעלה מ 3 שנים) בתקופה האחרונה היא כל הזמן מהורהרת ועצובה, כששאלתי לפשר הדבר היא עונה הכל בסדר, לפני כ 3 שבועות כששאלתי אותה שוב אז היא ענתה שאנחנו צריכים להיפרד. מאז היא לא מוכנה לישון יחד במיטה, לא מדובר על סקס,פשוט ליהיות לידי היא לא מוכנה כאילו שהנוכחות שלי דוחה אותה, זה גורם לי לחפש כל מיני סיבות במה להאשים את עצמי ולא מוצא , אולי הבעיה מצידה? ההסבר שלה הוא שפגעתי בה ללא כוונה לדבריה אך לא מוכנה להסביר במה פגעתי, אנחנו עדיין חיים יחד אך ישנים בנפרדשוב הבעיה שלי היא לא הסקס - אלא העובדה שהיא מתרחקת ממני כמו מ"מצורע",ברור לי מעל לכל ספק שלא פגעתי ברגשותיה מבחינת סקס ואף היא הבהירה זאת חד משמעית, לטענתה פגעתי בה בדבר שבעיני הוא פשוט אך אצלה זה קו אדום,עד עצםהיום הזה אין לי מושג במה פגעתי בה באופן שיגרום ליחס כזה מצידה, אפילו הרחקתי לכת במחשבה כמו שכל אחד היה חושב שאולי יש לה מישהוא אחר והיא לא מספרת, הרי זה הגיוני שאחשוב כך במיוחד לאורהעובדה שאין לי מושג במה פגעתי אבל ברור לישגבר זה לא הסיבה. .היחס שאני מקבלב שבועות האחרונים היה גורם לכל גבר בר דעתלקום וללכת מהבית, בזמן האחרון אני נתקל בעויניות וקרירות מצידהאך כיווןשאני מאד אוהב אותהבלב,בנשמהובכל רמ"ח אברי וכיוון שאני בטוח שאנחנו יכולים להצליח יחדבקשר שלנו אני עדיין נשאר אתה למרות מה שאמרה ולמרות היחס עדייןאין לי ספקשאנחנו מתאימים אחד לשני.3 השנים שאנחנו יחדהיו גן עדן עלי אדמות לשנינו ,ולא החסרתיממנה כלום,ריגשיתוחומרית.הינו ממש זוג יונים וכל הסובבים אותנו הביעו הערצה עד כדי קינאה ביחס שלנו.אני לא מעוניין לעזוב אותה כי ברגע שאעזוב זהכמו לעזוב את הנשמהכי נישמתי נמצאת אצלהבאהבתי הגדולהכלפיה בלעדיהאין לי נשמה.אני מוכן לעשות למענה הכל.- אמנם יש לי סבלנות ענקית - אבל אני בכל זאת בן אדםוחושששבסופו של דבראתייאש ,אקום ואלך, מה שאני לא רוצה אני לא אדם שקם והולך מהרלא יודע כמה זמן אהיה חזקכדי להשאר במצב שכזהאני בטוח שאם ניפרד שנינו בסופו של דבר ניצטעראני נלחם בכל כוחי למען הקשר וכדי שהזוגיות תצליח ,אבל לטנגו צריך שנייםהשאלה שלי ? - מה עלי לעשות ,מה הסיבה שיכולה לגרום לאדם להשתנות מקצה לקצה ולהתרחק מאהוב ליבו בצורה שכזוהאם לקום וללכת?חברתי חשובה לי מאוד יותר מכל דבר אחר,

אבשלום יקר,
עושה לי רושם שאולי זה מה שהחברה שלך מצפה ממך, שתקום ותלך. לפעמים אנשים רוצים ללכת, אבל לא רוצים לפגוע בצד השני, או לא יכולים להיות אסרטיביים מספיק, ואז הם נשארים בזוגיות, אבל הופכים אותה ללא כדאית לצד השני, כדי שיבין שלא כדאי לו להשאר. זה מקל עליהם, כי אז, לכאורה לפחות, לא הם ה"רעים", והפרידה, לכאורה, איננה חד צדדית.אני מציע שתשנה משהו בקו המחשבה שלך. עכשיו אתה אומר לעצמך: "חברתי חשובה לי מאד יותר מכל דבר אחר". זה לא לגמרי מדוייק, כי אם חברתך תגיד לך שטובתה היא להיות בלעדיך, יהיה לך קשה מאד לשמוח בעת שתעשה את מה שהיא מבקשת ואומרת שטוב לה, והוא להפרד וללכת, כי אתה יודע שלך זה רע. אני מציע שבמקום זה תגיד לעצמך: "אניחשוב לי יותר מכל דבר אחר, ולי טוב כשחברתי רוצה אותי והיא איתי, כי זה הדבר שעושה לי הכי טוב בעולם."ואם אתה מנסח את זה כך, אתה מבין שלאחר שהיא שינתה את דעתה ורגשותיה, והיא מתייחסת אליך בקרירות, אתה כבר יכול, הרבה יותר בקלות, לנסח את זה כך: "אני חשוב לי יותר מכל דבר אחר בעולם, וכשחברתי עויינת ורוצה לעזוב אותי, לא טוב לי, ולכן אולי כדאי לי להפסיק את הקשר הזה, שלא עושה לי טוב."

בהמשך לתשובתך"אבשלום יקר,
עושה לי רושם שאולי זה מה שהחברה שלך מצפה ממך, שתקום ותלך"זה לא זה כי היא אמרה אם לא תלך אני אצטרך ללכתבהחלט מחשבה זו עלתה לא פעם אחת, אך היוםסוף סוף הסיבה האמיתית התגלתהלאחר שיחה שפיתחנו היום בערב חברתי ואניאפרט בקצרה- את טענותיהלפני כ שלושה שבועות היא בקשה שאלמד את הילדה שלה (בת 17.5 ) איך נוהגים ולהכין אותה לפני שתתחיל ללמוד לשיעורי נהיגה עם מורהנסענו שלשתינו יחד האם הילדה ואנילמקום שאין מכוניות או אנשים ליד חורשה , התחלתי להסביר לילדהוהיא לא הצליחה להסיע את הרכ יותר מ 5 ס"מ ואז שאלתי - התרצי שאשב מאחוריךכלאמר יוצא שהילדה תצטרך כמעט לשבת על בירכי למרות שהכיסא רחב .הילדה ענתה אין צורך בא ננסה שוב, וכשהחלנו בנסיעה לחצתי לה על הרגל של הגז כדי שתגביר מעט מהירות.פה!!! טעיתי ובגדול!!!היא טוענת כי החל מאותו רגע היא חיה איתי בחששות כבדים, עוד אמרה שהילדה היתה יכולה לקבל טראומה כל שהיא לכל חייה . בדיעבד בהחלט!! אני מבין את זה, ומבין את האינסטינקט של האם להגן ולשמור על ביתה ויתרה מ זאת אני שמח שזה כך , הרי כך היא תגן גם על ילדנו בעתיד. אך הצעתי היתה תמימה לחלוטין מבחינתי שהרי כך היתה יכולה ליהיות לי שליטה מלאה על הרכב (זה לא רכב מאובזר ללימוד). ובהצעה זו זה היה מבחינתיכמו אב הפונה אל בנו / ביתו(למרות שאני לא אביה הביולוגי).כאן המקום לציין שהיתי קודם נשוי 18 שנים וללא ילדים ואני מאוד משתוקק לילד משלי שזה חסר לי מאוד , היעלה על הדעת שבנסיבות שכאלה יש מקום למחשבה זדונית?. נכון יש בחיים מקרים ששומעים בחדשות, אך הסיטואציה תלויה עם מי.לא בבית סיפרי חד משמעית!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!ולשאלתי האם פעם פגעתי בילדה? - ענתה לא!! אבל אני לא מוכנה לחכות עד שזה אולי יקרה חס וחלילה. ושאלתי 3 שנים אנחנו יחד את מכירה אותי מספיק טוב לדעת שלא כךענתה- נכון מכירה ויודעת אבל לא מוכנה לקחת צ'אנס.- לעולם לא היה ולא יהיה סיכוי שאפגע בילדה ריגשית או אחרתלמרות כוונותי הטהורות והמטרה כמובן הנהיגה ולמרות שאמא שלה היתה ברכב איתנוהעיניין התפרש אצלה ממש לא טוב - וצר לי מאוד על כךמיד כשסיפרה לי זאת , קראתי לילדה מהחדר, ואמרתי שאני מבקש סליחה אם פגעתי בה אי פעם, שאלה מה כוונה, ואז הסברתי והיא גיכחה ואמרה זה היה בצחוק לא נפגעתי כלל,ואני בוטחת בךהמשכתי לאמר, אפילו אם בצחוק ואפילו שאת בוטחת הית צריכה להעיר לי ומכאן ללמדך שאם מישהוא אפילו שיש לך בטחון מלא בו תעירי לו.בקיצור התוצאה היא -שהחברה אמרה תחשוב על לארגן לך משאית קח דברים ולךאם לא תלך אז אני אצטרך ללכתפניתי לאחותה שאג"ב מאוד מעונינת בקשר ביני לבין חברתי, אחותה אמרה לי אל תלך תתאפק אני אדבר איתה ואבהיר לה את העינן , עוד אמרה אל תשכח אנחנ ממוצא רוסי ואצלנו יש הרבה בעיות מסוג זה ממה שאחותי חוששת ואני יודעת שאצלך זה לכך ויחד עם זאת אני מבינה עד כמה נפגעהשאלתי היא-מה לעשות איך אפשר להבהיר לה שהיא טעתה לגבי, ובגדול?האם עשיתי נכון שערבתי את אחותה הגדולה?האם יש גורם אחר היכול לעזור לי ?אני יודע שהיא אוהבת אותי והיא אומרת זאת - אך ברור שכאשר יש פגיעה שכזאת האהבה וההערכה מתגמדתכיוון שכך קשה לי לוותר בקלות על הקשר בנינותרשה לי לאמר בתגובה למה שכתבתה שאגיד לעצמי "אניחשוב לי יותר מכל דבר אחר, ולי טוב כשחברתי רוצה אותי והיא איתי, כי זה הדבר שעושה לי הכי טוב בעולם."-כן גם אני חשוב לי הרי זה ברור שאדם רוצה טוב לעצמו- זו פעם ראשונה שאני מרשה לעצמי להגיד זאת - אבל אולי הגיע הזמן.תודה מראש

מצפה לתגובה