התמודדות עם הרגלים קבועים בזוגיות

שלום רב
ד'ר יקר,שאלתי כדלהלן,בת זוגתי (27) מזה 3 חודשים, מעשנת סיגריות וגראס (את הג'וינטים פעם בשבוע/שבועיים לערך). מגיל 22 לערך היא מעשנת את הנ"ל. בראייה שלה היא מאמינה בכל ליבה שזה בריא, מאמינה שהיא ב Conrol כל הזמן. יאמר לזכותה שהיא אשת קריירה ומצליחנית.אני (30) מעולם לא עישנתי.אינה מעוניינת בשום אופן להפסיק את הגראס, רק את הסיגריות.אני אנטי מוחלט לזה מסיבות רבות.האם לדעתך המקצועית גראס בריא/לא מזיק ?האם לדעתך יש לה בעיה מהעבר שגרמה לה להתחיל לעשן זאת (היא מתכחשת לחלוטין לכך) ?ושאלה אחרונה, מה עצתך לי ?בכבוד רב, A.B

נקודה נוספת -לדעתה כל דבר שהוא קיצוני הוא לא טוב. והיא מוכנה לפשרה של "עישון"הגראס רק בחו"ל ולא בארץ.

A.B.יקר,
אני לא בטוח שלא התכתבתי אתך לפני כחודש (ראה התכתבות עם מייקל). אם כן, הרי שום דבר לא השתנה. אני מחזיר אותך לקרוא את שיחתנו מאז. ואם לא, ראה התכתבות זו כדי להבין שיש לה הרגלים קבועים, ושאתה צריך לקחת בחשבון שזה לא ישתנה, ולהחליט מה אתה רוצה לעשות עם זה.ואם אתך התכתבתי, וראיתי את תשובותי בעבר, ואתה בכל זאת איתה וממשיך להתלונן, אני מעריך שאתה איתה בכל זאת, כי יש בה דברים שהם טובים לך. השאלה שאני לא בטוח בה, והיא היחידה שאתה צריך לשאול היא - האם ההישארות איתה מותנית בכך שהתקווה שהיא תשתנה תתממש? - אם כן, אתה עושה עוול לעצמך וגם לה. קח בחשבון שזה המצב. וראה בבקשה עודתשובה דומה שלי למנדי.ואבהיר עוד משהו: לא אחווה את דעתי על עניין הגראס. ראשית, כי אני לא מומחה בזה. יש אנשים העוסקים בנזקים ובתועלות שיש בסמים השונים, ואם אתה צריך תשובה של מומחה, חפש אצל מומחה. ובאשר לשאלה אם הצורך שלה הוא תוצאה של בעיה מן העבר: האם זה באמת משנה? כך או כך, אתה מכיר אותה כפי שהיא עכשיו, וזו היא של עכשיו.

שלום רב
ראשית "קלעת" בול שאני מייקל – שאפוJתראה, קראתי בעיון את תשובותיך מס' פעמים ובנוסף את תשובתך למנדי.אין ספק שלכולנו הרגלים שרכשנו ואנו רוכשים עם השנים, מאידך לדעתי יש הרגליםטובים ויש הרגלים פחות טובים ויש הרגלים מסוכנים !שאלתי אליך, האם "סמים קלים" או כפי שהיא קוראת לזה "קנאביס רפואי" שמרגיע אותהאחרי יום עבודה ארוך אינו הרגל לא טוב ואף מסוכן ? כמובן שהשאלה הינה אינדיבידואלית מאוד, יחדעם זאת מניסיונך האישי חשוב לי לשמוע את עמדתך !פתאום מרגיש לי שאניOld Fashionלטענתה ! אין ספק שיש בה גם דברים טובים, מאידך הבחנתי מהתחלהבפזיזות יתרה בהתנהגותה (סוג של הגוף פועל לפני המח – ואיני פסיכולוג או קלינאי) אך מרגיש לי סוג שלתסמין לעישון של הגראס בשנותיה האחרונות (ודיי העמקתי בנושא מדעית).בתחילתו של הקשר הייתה מאוד לא החלטית – פעמיים או שלוש ממש נכנסה לסוג של "התקף לחץ" מטורף מהתחושהשהיא איתי בקשר רציני (סיימה לפני קשר של 4 שנים עם בחור מאוד מוצלח) – אולי גם זה סוג של תסמין לעישון של זה... ?בהמשך התייצבה ברצונה העז להיות איתי.נקודה אחרונה, לאחר שהצבתי את האולטימטום שלי להפסיק עם זה, היא העלתה את כל החסרונות שבי ושהיא מקבלתאותי כמו שאני. ולכן, עליי לקבל אותה כמו שהיא ושעליי לסמוך עלייה ושהיא יודעת מה היא עושה.אין לי ספק שבקשר חובה להתפשר (דבר שהבנתי עם השנים) וכמובן שלכולנו חסרונות. השאלה איפה הקו בין פשרה לסכנה ?לדעתה, קיצוניות הינה דבר מסוכן. מוכנה לפשרה שתעשן את זה רק בחו"ל ושהיא עושה את זה בניגוד לאמונה שלה למעני.לסיכום, ברור לי שאתה לא תחליט עבורי. יחד עם זאת אנא האר את דרכי. האם עליי לחשוש מלהיות לבד בגיל 30 שסה"כ אנימרגיש בנאדם נורמטיבי (נאה, משכיל ועובד בעבודה מאוד מכובדת, חברותי).

מייקל יקר,
אני חושב שכבר עניתי למרבית שאלותיך, וגם על מה אני יכול ועל מה אני לא יכול לענות. אבל אוסיף עוד דבר, והוא שאני רואה שיש בך קצת חרדות שמביאות אותך אולי לסף אובססיביות מסויימת על מציאת סימנים לא טובים בדברים שאתה לא באמת יודע. כמו למשל, האם הפרידה שלה מחברה הקודם היא בגלל "תסמיני עישון?" כמו למשל החשש שלך מפרידה ומכך שתישאר "לבד", כשאתה בגיל שלושים. כמו החיפוש האובססיבי אחר תסמינים של עישון גראס, ו"ההעמקה בנושא באופן מדעי", כדי למצוא סכנות. אולי כדאי שתרד מזה. מה שאתה רואה בה קיים גם באנשים רבים אשר אינם מעשנים, ולכן אתה לא יכול לקבוע שזו הסיבה.ומה מפריע לך אם היא תעשן רק בחו"ל? האם ההשפעות ארוכות הטווח של העישון? האם היא כל שבוע בחו"ל? - לא הבנתי מה הסיפור. היא מוכנה ללכת דרך ארוכה לקראתך, מנקודת מבטה. מה מפחיד בהסכמה לזה? שלא תהיה לך סיבה להרגיש "טוב" יותר ממנה?