התמודדות עם החלטות קשות בזוגיות

שלום,
אני נשואה שנתים וחצי עם תינוק בן שנה וחצי ועוד אחד בדרך. לפני כחצי שנה הייתי בחודש שלישי ועשיתי הפלה כי בעלי רצה להתגרש בטענה שאני מחליטה הכל בבית ושבכלל לא רצה עוד ילד. דבר לא נכון כי תיכננו יחד. לאחר שהשלמנו כיום אני בחודש שני והוא מצידו מתנהג בגסות, חוזר שיכור הביתה, או לא חוזר בכלל ולא עונה לטלפונים. אני מרגישה שעשיתי טעות שנכנסתי שוב להריון והוא שוב מתחיל להתנהג גרוע מאוד. אני בן אדם עדין שלא מתנקם או צועק. כל מה שרציתי זה משפחה. אין בינינו הרבה אהבה. אני מפחדת להיות גרושה עם שני ילדים כיוון שאולי לא אצליח למצוא מישהו שיקבל אותי ואותם. התא המשפחתי הוא הדבר החשוב לי ביותר בחיים כיוון שלא היה לי כשהייתי קטנה. להתגרש או לא? אציין גם שפעם קודמת קבעתי תור ליעוץ זוגי והוא לא הגיע

נ יקרה,
אני רואה שני דברים מרכזיים שקורים לכם, האחד הוא תקשורת לא פשוטה, שאולי הבנת דבר אחד והוא אחר, אבל גם תקשורת המלווה בכעסים רבים, והשני הוא יחסים והתנהגות בלתי צפויים. ברור לי שההתנהגות שלו היא בלתי צפויה לך, ואני יודע עד כמה זה יכול להיות קשה, מבלבל וכואב. אני לא יודע עד כמה ההתנהגות שלך היא בלתי צפויה לו. יכול להיות שזה קורה גם מבלי שתתכווני לזה.אני לא יכול לקבוע לך את המשך דרכך בעניין ההריון. זו החלטה שלך, והחלטה שאינה פשוטה בכלל. אני יודע שיש נשים שמעדיפות לראות זאת אחרת, כדבר חיובי כאשר שני הילדים הם מאותו אב, אחים לכל דבר, לפני שיתגרשו. אבל השיקולים הם שלך, והם קשים מנשוא לבדך.כן רצוי ללכת ליעוץ זוגי, גם אם האיש בוחר שלא להגיע אליו. קבעת תור, הוא לא הגיע - לכי לבדך. זה חשוב מאד קודם כל לך. יתכן שהוא יצטרף בהמשך, ואם לא, יש לך עם מי להתייעץ, לקבל פרופורציות הן על ההתנהלות שלו והן על שלך, הדרכה בדברים שתוכלי לעשות לבדך כדי לשפר את התקשורת הזוגית שלכם, ועזר בתהליכים של קבלת החלטות, שאני יודע שהיא לא פשוטה כלל.