התמודדות עם הורים וזוגיות

שלום,
אני בן 29 לפני כשנה וחצי הכרתי את בת זוגתי בת 26 בחורה מקסימה ממשפחה טובה אבל לא מבוססת כלכלית לעומת זאת אני מגיע ממשפחה מבוססת.כבר דיברנו על נישואין והרגש הוא להציע אבל היא כרגע לא עובדת (הנסאית הפסיקו את עבודתה עקב קיצוצים) ואין לה חסכונות גדוליםואם נרצה כעת לעבור יחד אינני יודע איך נוכל לקיים את עצמנו ממשכורת אחתלכן זה הדבר שמעקב את ההצעהאני לא רוצה לאבד אותה אבל אני מרגיש קצת לחץ ממנה שהזמן עובר ואני לא מציע.מבולבל,מה דעתך?.

סער יקר,
אתה צריך להחליט מה חשוב לך יותר. ואולי גם לפחד פחות. אומר לך מדוע: אתה אומר שאתה לא רוצה לאבד אותה. אני מבין מתוך זה שאתה מתכוון גם להתחתן איתה מתישהו בעתיד. כך שברגע שהחלטת שהיא בת הזוג שלך לחיים, התזמון משנה פחות. כך או כך תצטרכו ללמוד לחיות ביחד, עם מה שיש, ותצטרכו לבנות אותו במשותף. ממילא אתם ביחד. השאלה היא רק איך עושים זאת. על כך הדיון יותר מאשר על הנישואים עצמם.ונדמה לי שאתה חושש באיזה שהוא מקום מהעימות עם הוריך. להוריך יש מה לתת לך, ולהוריה אין. האם תוכל לבקש מהם סיוע ולומר להם שהם יצטרכו לתת לכם הרבה יותר מאשר הוריה? – אני לא יודע. אבל נדמה לי שזה הקושי העיקרי שלך. לכן, אל תעביר זאת אליה. אם אתה רואה בה את בת הזוג שלך, כדאי שתתחילו לדבר על דברים רציניים. שבו ביחד, והתחילו לדבר על אפשרויות כלכליות. דבר, אולי בנפרד, עם הוריך, וראה מה האפשרויות לקבלת סיוע, ושהיא תדבר עם הוריה, ותראה אם וכמה יכולים הם לסייע. התחילו משם, ואל תדחיקו את הכל אל מתחת לשטיח. הגיע הזמן לקחת אחריות ולהיות זוג. הרומנטיקה מביאה אתכם להיות ביחד. השיחות הכלכליות, כשהן באות מתוך הבנה הדדית ושיתוף, וכשהן מצליחות להשתחרר מלחצים משפחתיים, אלא בעיקר מתוך הבנה הדדית של מה שאתם יכולים לתת, כמו גם פתיחות הדדית והבנה של או חוסר היכולת שלכם להתמודד עם ההורים שלכם, הן אלו שיוצרות את הבגרות שלכם בבניית זוגיות.