התמודדות עם הבדלי צרכים בזוגיות

שלום רב,
לפי שבוע חבר שלי בסערת רגשות הודיע לי שהוא רוצה להפרד ולעזוב את הדירה המשותפת שלנו. אני בת 31 והוא בן 35.היתה לנו אהבה גדולה ים חוויות אינטימיות טובה, שותפות , חברות היינו ממש ממש קרובים. אבל היו ויכוחים בגלל סיבה אחת - פער בין הצרכים אחד של השניה. הוא זקוק להמון מרחב וחופש ואני צריכה הרבה תשומת לב.התמודדנו עם כל הבעיות ולא היה לי ספק שלא משנה מה יקרה נתמודד. לא האמנתי שהוא יעזוב.אחרי כמה ימים שלא ישן בבית אמרתי לו שחטפתי סטירה שלא האמנתי שיעזוב שאני מוכנה ללכת לטפל בקושי שלנו , לא להסתובב סביבו ממש לגעת בו. לעשות הכל.אני אמרתי לו שהא יקר לי ואני לא רוצה לאבד אותו שיש לנו הכל והוא הסכים איתי.הוא גם אמר שהוא אוהב, שאני החולשה שלו שהוא נמשך אלי שהוא אוהב את הריח את המגע את הכל... הוא אמר שאני חסרה לו שקשה לו לישון בבית של ההורים ובלעדי.הייתי האישה הראשונה שעבר לגור איתה. הראשונה שדיבר איתה על חתונה. הייתי זו שדחפה אותו להתקדם בחייו המקצועיים הייתי בשבילו חלק משמעותי וגדול בחיים!אבל הוא שלם עם ההחלטה והוא לקח את חפציו ועזב אותי בבית שלנו.איך אני אמורה ליצור אצלו תחושה שהוא פעל מסערת רגשות ופספס אותי. הוא גר 2 רחובות ידי כרגע. והתחושה של הניתוק בינינו בגלל הקרבה הפיזית מאוד צורמת.אני אמורה להעלם מחייו? ליצור אצלו תחושה של דחיפות? שאני כבר לא זמינה בשבילו? איך לפעול?אני מאוד רוצה שיגיע הרגע שיבין שטעה, או פעל מתוך כעס או שיבין שהייתי כל כך משמעותית ושכעת אני כל כך חסרה..מה עושים במקרים כאלו כדי לתת לבן אדם להבין שאפשר היה אחרת..מודה מאוד!

מאיה יקרה,
את שואלת איך את אמורה ליצור אצלו את הרושם שהוא פעל מסערת רגשות ופיספס אותך. את רוצה שיבין שטעה. אבל בסך הכל, את אומרת שאתם פשוט שונים - הוא זקוק להמון מרחב, ואת צריכה הרבה תשומת לב. אז אולי אין כאן טעות בכלל, אלא אי התאמה. לכן, אם זה המצב, יהיה לך קשה לשכנע אותו לעשות את מה שאת רוצה שיעשה. ממש כשם שיהיה קשה לשכנע אותך שאת פעלת מתוך סערת רגשות, ושאולי טעית. כי גם בצורך שלך יש אמת.השאלה היא יותר מאשר מי טעה, איך מתמודדים עם הפער הזה. אם תגיעי אליו עם פתרון שהוא יוכל לקבל, כשהצורך של שניכם לא ימומש עד הסוף -כי אתם שונים, אולי יהיה לו קל יותר להבין שאת מוכנה גם ללכת לקראתו, ולהתחיל לבנות משהו חדש, טוב יותר. עם פחות מריבות (כי בין השורות, אני מבין שהוא מתקשה במריבות ובטענות שלך, וגם זה צורך שלו), ועם יותר פשרות ועם יותר תקשורת של שיחות ולא של מריבות.