התמודדות עם גרוש והמשך החיים

שלום
לך,הייתי כאן בעבר ושכתבתי משהו בנושא זה. לפניי הרבה זמן.אני עם אבן בלב, כואב , מפחיד, מזכיר לי את ההרגשה כשהייתי נשואה לו .בת 44, גרושה 3 שנים, 4 ילדים קטנים.סבלתי מ: אלימות מילולית, התעללות נפשית- אבל הכל ,"בעדין ברגוע".בתקופה זו היו מורדות ועליות ביחסים. חששתי והייתי בחרדה ממה שכותב לי ואומר עליי.ושוב כתב משהו, מנושא שדובר לפניי שבועיים -עינייני לגמריי פתאום מקבלת הודעות של חולת נפש ,צריכה טיפול ואז פוגש מישהו ממשפחתי ואומר שיוציא לי מעכשיו את המיץ ומדבר עליי בגוף שלישי , היא כזו וכזו וכמובן שיש סילוף קשה של המציאות.הכיצד לא אתן לזה להשפיע לי על ההרגשה ?המילם קשות לי, מזכירות לי את חיי נשואיי וגם קשה לי שלא מצליחה לשים קו אדום.עזרה

ענת יקרה,
אני מרגיש את המצוקה שלך. את כותבת ראשי פרקים של פרקים מורכבים ולא פשוטים, אבל ברמיזות שאינן ברורות עד הסוף.אני מניח שהכל מתייחס לגרוש שלך,ושכל דבר כזה מטלטל אותך. היית רוצה לשים אותו מאחורייך ולהמשיך הלאה.יעזור לי מאד א. לקבל קישור להתכתבות הקודמת שלנו.ב. לדעת מה מקשה עלייך להניח לזה? האם יש לו עדיין יכולת השפעה חזקה עליך? על הילדים? האם את חוששת מכך שהמשפחה שלך תושפע ממנו?