בעיות בזוגיות: שבוע של אי קשר

היי אורן,
אני בחורה בת 28, עובדת בהייטק, וסך הכל בחורה נורמטיבית וממוצעת.
אני בזוגיות כשנה, עם בחור בן 34 שגם הוא הייטקיסט.
זה הקשר השני שאני נמצאת בו, כאשר הקשר הראשון היה עם חבר טוב מהלימודים
שנמשך 3 שנים, ופסק כי הבחור החליט שלא מתאים לו קשר או רומנטיות או זוגיות,
וכי הוא מעדיף לחיות לבד, בשקט שלו, בלי לדאוג או שיהיה לו אכפת מבנאדם נוסף בחיים- דרך אגב, הוא באמת חי לבד ולא היה בזוגיות 5 שנים מאז הפרידה, כך שזה לא היה שקר או תירוץ כדי להמתיק את הפרידה.

לבן הזוג הנוכחי שלי יש קטע של ניתוק.
הוא יכול לא לענות במהלך כמה שעות, ולאחרונה גם ימים.
יש לו לחץ בעבודה, כאבי ראש ודאגות, הוא משתף אותי בחלקם, אבל לרוב פשוט
נעלם.
זה כשבוע שבן הזוג לא חוזר להודעות שלי.
בתחילת השבוע שאלתי למה הוא לא עונה והשיחס הזה לא מגיע לי, ואפשר לפחות ליידע שהוא צריך שקט. לאחר יום הוא כתב ״אני בלחץ, לא יכול לדבר, אני צריך את השקט שלי״.
אז השבתי שאני אניח לו לשבוע הזה, ושאני פה אם הוא צריך אותי. הבאתי לו שקט. לשבוע.
בסוף אותו השבוע כתבתי לו הודעה נחמדה שרוצה לפייס ולדבר. אבל אין תגובה.
אני תוהה לעצמי - למה? למה זה קורה לי פעם שנייה? האם גברים לא פתוחים רגשית זה דבר כל כך נפוץ או שאני הבעיה פה?
אני באמת מתחילה להרגיש שאולי אני מציקה, מטרידה, דורשת יותר מידי.
אבל דיבור זה המינימום לא? שלא נדבר שנפגשים פעם בחודשיים במקרה הטוב.
אני מתוסכלת. ובעיקר עצובה, כי אני תוהה אם מגיע לי יחס כזה, אם אני מזמנת את זה אליי ואם אני פשוט צריכה לשנות משהו בי. אשמח לעצה או הכוונה. תודה!

טליה יקרה,
שבוע של אי קשר, בזוגיות, ובכלל זה בודאי בזוגיות של שנה – זה לא תקין ומעיד על בעיה רצינית. האיבחון של הבעיה? – זה כבר סיפור מורכב יותר, אבל בעייה קיימת.מצד שני – שתי המסקנות שלך, שזה "גברים לא זמינים רגשית" – כהכללה, ו"משהו אצלי" – שתיהן מסקנות נמהרות מדי.גם גברים הם 'אנשים', ו'בני אדם', וגם אם כהכללה התקשורת של גברים היא פחות רגשית מתקשורת של נשים, הדגש הוא על המילה "פחות", ולא על העדר תקשורת ועל אי זמינות רגשית. האמירה הזו נכונה בערך כמו לומר שגברים יותר גבוהים מנשים, כהכללה נכונה, אבל יש גברים גבוהים ויש נמוכים, ויש לא מעט נשים שיותר גבוהות מלא מעט גברים – כך שהכללה היא אולי מתן כיוון, אבל לא אמירה גורפת שכוללת את כולם. כך שאי אפשר ולא נכון לומר ש"גברים אינם זמינים רגשית".באותה מידה גם מיהרת להסיק את המסקנה שאם זה לא זה, אז זה כנראה משהו אצלי, ואני לא בסדר. ומשום מה את בוחנת את זה לפני השאלה אם הגבר שאיתו את יוצאת יש לו בעיה תקשורתית. אפילו אם נניח לרגע שמשהו בך לא מוצא חן בעיניו, או מלחיץ אותו, או מחייב אותו (ולפעמים דווקא כאשר הפרטנר מוצלח מאד, הלחץ גדול יותר כי המחוייבות גדולה יותר מול פרטנר שאנחנו לא רוצים להפסיד, ושואלים את עצמנו אם אנחנו באמת מוכנים לזה). אבל נניח שמשהו בךלאמצא חן בעיניו. העובדה שהוא לא יודע לתקשר את זה או לומר את זה, היא בעיה תקשורתית ואישית-אישיותית שלו. הוא עדיין חייב לך תשובות, ואם הוא לא יודע לומר לך את זה, הקושי הוא שלו.האם זה המצב? – לא יודע. יתכן שיש לו בעיות אישיות אחרות שקשורות ליכולת להיות קשור לעוד אדם, לצורך לשתף אותך כבת זוגו בעניינים אישיים שלו, הפחד מפני התמודדות עם מול ביקורת או שיפוטיות שהיא אפשרית, בין את כזו ובין אם את לא כזו, כאשר הוא מספר דברים אישיים. כל זה יכול להיות עניינים מאד שלו, וחריגים – דברים שיכולים לקרות הן לגברים והן לנשים.אני לא יכול לדעת מה הסיבה להימנעות שלו ולריחוק שלו. אני רק יכול לומר לך שזה נראה לא תקין במסגרת יחסים "נורמליים" של קשר זוגי. שווה לפתוח את זה מולו, לומר לו שכל עוד את לא יודעת מה קורה, יהיה לך קשה להתמודד עם זה, לומר שרצוי שיספר לך מה קורה איתו ולתת לך להחליט החלטות שלך, להישאר או להיפרד כידידים, אם זה לא מתאים. קחי בחשבון שיתכן שהוא מרגיש, אפילו יותר ממך, שהוא לא מתאים לקשר זוגי, ולכן שזה משהו אצלו ולא משהו אצלך. זה בהחלט סביר שזה כך, אבל אי אפשר יהיה לדעת, מבלי לדבר איתו. סביר שגם הוא יצטרך לעבור מחסומים לא פשוטים כדי לדבר איתך, אבל אם תגיעי אליו מתוך צורך וקירבה, במקום עם האשמות, הוא יהיה אולי מוכן לשתף אותך, במקום להתגונן ולהדוף.