התמודדות עם בן זוג לא יציב

ד"ר חסון שלום,
כתבתי בפורום בעבר לפני מספר חודשים כאשר הייתי במערכת יחסים של מספר חודשים ואותו בחור (גרוש) עימו יצאתי אמר כי אינו יכול להתחייב כיוון שהוא זקוק לגיוון מיני, מרגיש חנוק במערכת יחסים וכדומה.לאחר חצי שנה עלה בידי לפרק קשר כואב ואומלל זה, אך בהפרש של כמעט שבועיים הכרתי בחור חדש. הייתי מאוד כנה עימו ואמרתי לו שאני מאוד כואבת, מבולבלת ושנפרדתי ממישהו זמן קצר קודם לכן. הבחור החדש הראה עקשות ועקביות, היה מקסים וכך קרה שלאחר שבועיים של היסוסים מצידי התחלנו לצאת. יצאנו כחודש וחצי, שלא היו קלים בגלל טראומות העבר שלי (החשש מבגידה/מעזיבה/פחד כללי ממחויבות שלי ועוד ועוד). העברתי אותו ואת הקשר לא מעט דברים והתחושה הכללית הייתה שאני צריכה להתנקות. באיזשהו שלב אף הנחתי את המפתחות על השולחן ואיימתי לעזוב (מה שהתקבל מאוד רע בצד השני ונאמר לי כי אני חובטת בקשר).באותו שלב, קיבלתי הצעה ליסוע לשלושה שבועות לחו"ל מטעם העבודה, הצעה שאותה מימשתי. הבחור בתחילה מאוד עודד את נסיעתי ואמר כי הוא סבור שזה יטיב עימי, אך בשבוע טרם הנסיעה, היה מדוכא, עצבני וכדומה עד כדי שרבנו בדרך לשדה התעופה.בכל שלושת השבועות שהייתי בחו"ל, הייתי זו שהתקשרה, שלחה הודעות, אימיילים וכדומה והרגשתי שהוא לא מתנהג כך אלא אף עונה בעייפות וחוסר התלהבות (יצוין שהוא עובד בעבודה תובענית במיוחד).היום, כשהוא הגיע לאסוף אותי משדה התעופה, לא ראיתי התלהבות או שמחה יתרה וכשלבסוף העלתי נושא זה בבית (והתעקשתי שוב ושוב), הוא אמר כי הוא מרגיש ריק לגמרי וכשהוא ראה אותי לא היה את ה"וואו". לציין שלי בחו"ל קרה ההיפך הגמור. ההתלהבות והאהבה שלי אליו רק גברו!שאלתי אותו אם הוא אוהב אותי והוא אמר שכן, אך יש לו ספקות, חששות, הוא מרגיש ריק לגמרי ולא מסוגל להיות במערכת יחסים שכל שני וחמישי אני באה אליו עם משהו כזה או אחר לא בסדר.הייתי מאוד כנה ואמרתי כמה אני אוהבת ורוצה אותו ואת הקשר.שאלתי אם הוא בטוח בעמדתו והאם אין טעם לנסות. הוא אמר שהוא חושב שאנחנו צריכים לקחת שלושה צעדים אחורה.ואני שואלת, מה עושים?האם לקחת צעד אחורה ופשוט לצאת, להכיר אחד את השניה (מזכירה כי היינו אמנם מאוהבים אך רק חודש וחצי טרם נסיעתי) או שהתחושה הזו של ריקנות והיעדר "וואו" לא תשתנה?המון המון תודה!!!

דרך אגב, שאלתי אם הוא חושב שזה שנסעתי גרם לכך והוא ענה שהוא חושב שזה היה קורה בכל מקרה בגלל האינטנסיביות של הקשר בינינו טרם שנסעתי (הייתי ישנה אצלו כל יום, משהו שאני דרך אגב, התנגדתי לו בדיוק מהחשש הזה...).מה עושים... :((אני בת 27 והוא בן 37)

מבולבלת יקרה,
יכול להיות שהוא היה מדוכא לפני הנסיעה שלך לא משום שהוא חשש שלא תאהבי אותו, כמו מההכרה שלו את עצמו, שפסק זמן פוגע ביכולת שלו להיות איתך אחר-כך. כלומר, יכול להיות שהוא לא מאד יציב. אני לא בטוח בזה, אבל עושה רושם כזה.אני לא בטוח שאם תכפי עליו יחסים צמודים זה יקרב אותו. אני לא בטוח שהוא יודע לעמוד בלחצים, ועבורו זה כנראה יהיה לחץ. אם את חושבת ששווה לנסות, לכי על פי דרכו לזמן מה, מבלי ללחוץ, אם את יכולה, אבל גם לשים גבולות למשך הזמן שלך. יכול בהחלט להיות שבעוד חודש, אם תראי שהעניינים נשארים עדיין פרווה (לא לכאן ולא לשם), ויימאס לך ותגידי "ביי", הוא יחליט שבעצם הוא דווקא רוצה. לא שזה יהיה בהכרח סימן טוב לזוגיות טובה ויציבה משם והלאה, אבל... זה לא יפתיע אותי.והצד הטוב בכל זה הוא שלמדת שאמנם זה לא קל, אבל בכל זאת אפשר למצוא, עם לא יותר מדי קושי, בחורים שלפחות על פניהם נראים ראויים.