התמודדות עם בן זוג כוחני

שלום,
אני כבר אובדת עצות, ואיני יודעת מה לעשות.
איני רוצה לפרק את התא המשפחתי, אבל כבר מבולבלת ולא יודעת כיצד לנהוג.
אני בת 34, נשואה פלוס 3.
בעלי איש קריירה מאוד מצליח וכריזמטי. יש לנו בית גדול ומפואר, רכבי פאר, כלפי חוץ הכל נוצץ.
אך בתוך הבית, רקוב....
בעלי נוהג להשפיל אותי, להתעלל בי, להקטין אותי, לצעוק עליי ולנזוף בי. לאחרונה החל גם לזרוק חפצים... (לדוגמא כאשר ראה ארון מבולגן של הילדים, מאשים אותי ומסוגל לזרוק את כל תכולת הארון על הרצפה כדי שאאסוף ואסדר אותו מחדש)
הוא טוען שהכל נעשה כאקט של יאוש כתוצאה מההתנהלות שלי....
אני חוששת להתגרש. אני אוהבת אותו, ולא רוצה לפרק את המשפחה שבנינו. בנוסף, אני חוששת מהגיהנום שיעביר אותי במידה וכן אחליט לעשות זאת.
מרגישה במילכוד.....
מה עליי לעשות? כיצד עליי לנהוג?
לציין שכבר הייתי בטיפול זוגי בעבר הרחוק לבד ולחוד, שלא הניבו תוצאות...

שירה יקרה,
אני לוקח את דברייך כפשוטם: יש לך בעל כוחני, מצליחן, פוגע בך (מתעלל, את אומרת), מאד פטריארכלי ולא מתחשב בך, ואת אוהבת אותו.האם זה הפחד? האם ההתנהגות שלו היא שגורמת לך לאהוב אותו? האם החיים הנוחים הם אלו שגורמים לך לאהוב אותו? האם הפחד מפני שינוי דרמטי של חייך, אולי גם חשש מניתוק מהילדים הוא שגורם לך לאהוב אותו? או אולי זה הזיכרון של התקופה הטובה שהיתה לכם פעם, והאופוריה שהיית בה לפני שהעניינים התהפכו כך?אני לא רואה במכתב שלך רמזים לכך שהוא אוהב אותך, ויתכן שאין כאלה, אבל אולי גם מתוך העיסוק שלך בהסבר של המצוקה שלך, פשוט לא כתבת על הסימנים של האהבה שלו כלפייך. כתבת באופן מאד חד צדדי ומקומם (מקומם כנגד ההתנהגות שלו, כלומר), ולכן גם באופן שלא מאפשר הבנה למה את בכל זאת אוהבת אותו. ואולי בכלל את כבר לא, ופוחדת לומר את זה לעצמך. ואת כל זה כתבתי כדי לחזור ולומר לך שהדבר שאני כן מבין הוא שיש כאן הרבה דברים שאת לא אומרת, וקשה לי לדעת מה הם. אני יכול רק לנחש, והאפשרויות הן לפעמים מנוגדות.כתבת שהייתם בטיפול זוגי, לבד ולחוד, וזה לא הניב תוצאות. אני מודע לכך שלפעמים גם בטיפול קשה להציג את הצד שלך כאשר בן זוגך הוא אדם מצליח, כוחני וכריזמטי. מטפל זוגי מנוסה אמור לדעת להתמודד עם זה ולאזן את יחסי הכוחות בטיפול, אבל אולי הייתם עם מי שלא יודע/ת לעשות את זה נכון. לכן, אולי שווה לחפש מטפל או מטפלת אחרים ולנסות שוב. האלטרנטיבה היא ללכת לטיפול בעצמך, ולא להגדיר אותו כטיפול זוגי, אלא כטיפול פרטני. את במצוקה מאד קשה, ושווה לך להתחיל תהליך טיפולי שייתן לך כלים להתמודד עם הסיטואציה, ואולי גם כלים תקשורתיים להתמודד עם הגבר שאיתך באופן שייצור הערכה וכבוד הדדים ביניכם. אני מהסס לומר גם: או, לחילופין, לקבל את הכוח להיפרד, כי אם אכתוב זאת, אני חושש שאאבד אותך. את ממש לא רוצה את זה. אז לא. יש הרבה מה לעשות בטיפול פרטני כדי לעזור לך למצוא את עצמך טוב יותר ובאופן מכבד יותר בקשר הנוכחי.