התמודדות עם בושה חברתית

הסיפור שלי קשה מאוד...אני נשואה לגבר מדהים אך קרה שנסחפתי לפרשה אסורה עם גבר זר וכשרציתי לסיים זאת פחדתי שהוא יספר לבני משפחתי וכך הרומן האסור נמשך שנים רבות כשאני מפוחדת וחוששת שהוא יחשוף הכל כי "מה יש לו להפסיד" הוא גרוש...בחצי השנה אחרונה הקשר התרופף וקיבלתי אומץ וניתקתי את הקשר אך כעבור כשלושה חודשים הבחור עשה את הנורא מכל הוא ניגש לבני משפחתי וסיפר להם אודות הרומן האסור...בעלי הבין מה קרה ולמרות הכל אנחנו מנסים לשקם את חיינו, בעיתי היא שאני מתביישת לצאת לרחוב ולהראות את פני כי הסיפור נחשף והמון אנשים מדברים, איך מתגברים על הבושה אני מתה ,,, תעזור לי בבקשה.....

שולי יקרה,
עם כל הרצון הטוב שלי, קצב התגובה שלי מוגבל. אני מודה לך על הסבלנות. ובאשר לעניינך, אין לי נוסחת קסמים שאוכל לתת לך אותה בכתב, והדברים ייעלמו.הבושה היא חלק מהמחיר. והאמת צריכה להאמר שכרגע ממש לא משנה אם את אשמה במה שקרה, או אם זה משהו שקרה לך בלי שהיית אחראית לזה (נגיד, מקרה אונס, שגם אז מדברים וגם אז הבושה יכולה להיות גדולה מאד): בושה חברתית היא בושה חברתית שלא קל להתמודד איתה בכל מקרה. אלא שמנהגם של אנשים לדבר יותר בסמוך לארוע, והדברים שוככים ונרגעים מאוחר יותר, ומנהגם של אנשים שבהם מרכלים, להקצין את הבושה ולחשוב שעוצמת הרכילות ושל האיכפתיות של אחרים גבוהה ממה שהיא באמת. את יכולה, אולי, להקטין פרופיל לזמן מה, ולהיות קצת פחות בחברה שבה את מרגישה פחות בנוח. אבל הדברים שוככים בתוך שבוע-שבועיים, כי כך נוהגם של אנשים, וגם אם ידברו, המינון יקטן, וכולם יתרגלו. וגם את. כעזר את יכולה לדבר עם חברות, ללכת לחדר כושר, ולהעסיק את עצמך בפעילות שורפת אדרנלין. זה עוזר.ואם לא תצליחי להתגבר, אני מציע שתלכי לטיפול (ואם אתם ביחד בטיפול זוגי, שאלי את המטפל שלכם מה עושים, ואיך הוא/היא יכול/ה לעזור לך).