התמודדות עם בדיקות מבחן וליקויים עצמיים

שלום.
אני בן 34.ביישן.מופנם.לא מצליח ליצור קשרים חברתיים עם אנשים או עם אשתי.לא תקשורתי בכלל.לא יודע להביע רגש (שמחה,עצב,כעס,אהבה),מסתבר שאני די שיטחי-ואני בכלל אל מודע לעצמי. אני מייפה דברים כלפי עצמי וכך מרגיש טוב עם עצמי. אפילו את מה שכתוב כאן ביקשתי מאשתי שתכתוב בשבילי. קשה לי לקבל ביקורת.קשה לי לתקשר עם אנשים,זה מלחיץ אותי.אנחנו נשואים שנתיים- קיימנו יחסי מין אולי 7 פעמים בלבד. לא יודע להקשיב לאנשים,מאבד ריכוז בקלות. אני נוטה להרגיש בדכאון די מהר...ולהיות לחוץ ומתוח מאד.למה פניתי דווקא אליך?אשתי היא ההפך הגמור ממני (ואל תשאל אותי למה התחתנו,אפשר לדבר על זה .אבל כרגע זה מצב נתון.אנחנו נשואים+ילד) .הזוגיות שלנו נמצאת בשרטון.שנינו לא רוצים שזה ייגמר ואנחנו זקוקים לעזרה נואשות.אשתי אסרטיבית,עמוקה,ביקורתית,פרפקציוניסטית,אשת שיחה טובה,עם הרבה חברות, עובדת בהייטק.שמעתי שיש מבחן שבודק דיספונקציה בהמיספרה הימנית וכנראה שצריך הערכה נוירופסיכולוגית. אשתי חושבת שאם אכן נזהה בעיה,לפחות נדע מאיפה להתחיל.כי איך שזה נראה עכשיו.אם אני אשאר כפי שאני -הזוגיות לא תשרוד וייתכן שעם אף אישה אחרת לא אצליח לנהל זוגיות.קשר.את המכתב הזה עזרה לי לכתוב אשתי שמוכנה לעשות הכל כדי שהקשר יצליח!בבקשה עזור לי והפנה אותי לאן שהוא לפחות שנקבל כיוון...!!

אלי יקר,
אני לא יודע איזה כשל בודק המבחן שעליו אתה מדבר, ואם יש לכל זה קשר לליקוי שאתה מייחס לעצמך. אני מציע שתלך לפסיכיאטר, ודבר איתו על זה. אם, לאחר מכן, תרגיש ש לא קיבלת תשובות מספקות, או כי כן קיבלת ואתה רוצה לנסות ולהרחיב את היריעה, צור איתי קשר אז , וננסה לראות אם אפשר יהיה ביחד להבין מה קורה.